צמד אחים שהוריהם נפטרו לפני כ-15 שנה הסתכסכו בנוגע לנכס במשק בו גרו. לאחר פטירת ההורים אחד מהאחים (המשיב) שהוכרז "בן ממשיך" תבע את אחיו שגר בנכס, שיתפנה ממנו וישלם דמי שימוש. בשלב מסוים האח (המערער) התפנה מהנכס אך תבע שיפוי עבור ההשקעות שביצע בו במהלך השנים. בית המשפט למשפחה דחה את תביעתו בנימוק שההשקעות לא הוכחו, אך השופטים סארי ג'יוסי (אב"ד)עפרה ורבנר וניצן סילמן מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלו את ערעורו וחייבו את הבן הממשיך לפצותו על השבחת הנכס.

המערער ואשתו גרו בנכס במשך שנים עד שבשלב מסוים, על רקע ההליכים המשפטיים עם המשיב, התפנו ממנו. בבית המשפט למשפחה טען המערער כי הוא זכאי להחזר ההשקעות שביצע בנכס במהלך השנים – בעלות כולל של כמיליון וחצי שקל – וצירף לטענותיו חוות דעת של שמאי. המערער טען שאין בידיו קבלות לנוכח הזמן שחלף, אך המצב בשטח מדבר בעד עצמו.

המשיב טען מנגד שמדובר בסכומים מופרזים, וכי ההשקעות היחידות שבוצעו לאחר פטירת ההורים היו הצמחיה והחלפת הריצוף, אשר נעשו ללא אישור. הוא גם טען, כאמור, שהמערער צריך לשלם לו דמי שימוש.

בית המשפט למשפחה קיבל את עתירת המשיב וחייב את המערער לשלם לו 25,500 שקל דמי שימוש. ואולם הוא דחה את תביעת המערער להחזר שווי השקעות, בנימוק שהיא לא הוכחה.

בערעור שהוגש למחוזי במאי השנה טען המערער שהמשיב הודה בחלק מההשקעות שביצע הראשון ולפיכך הוא עמד בנטל ההוכחה. מנגד טען המשיב כי חוות דעת השמאי מטעם המערער אינה מפרטת מי ביצע את ההשבחות, מתי, וכמה כסף הושקע.

השבחות, לא השקעות

השופט סילמן שכתב את פסק הדין, קבע כי בית המשפט למשפחה טעה בפסק דינו כשנתן משקל למועד ההשקעות. בית המשפט שם חילק בין השקעות שבוצעו לפני פטירת ההורים, עליהם לא ניתן לקבל החזר, לבין כאלה שבוצעו אחרי פטירתם.

בהקשר לכך קבע השופט שקבלת זכויות בנחלה אינה מפקיעה את הוראות חוק המקרקעין ודיני עשיית עושר ולא במשפט. כלומר עצם העובדה שאדם יורש מהוריו משק חקלאי אינה חוסמת צד שלישי שהשקיע בנכס מלקבל פיצוי על השבחות שביצע בנכס במהלך השנים.

השופט הדגיש שגם בהליך בבית המשפט למשפחה הודה המשיב שהמערער ביצע השקעות בנכס כגון בריצוף, בבניית שלד ובצמחייה. "יוצא אפוא כי לפחות חלק מההשבחות אינו שנוי במחלוקת", כתב.

ביחס לשווי ההשבחה ציין השופט כי העובדה שהמערער לא הציג קבלות אינה צריכה לעמוד לו לרועץ. זאת משום שמדובר בשווי השבחה, להבדיל משווי השקעה, שדיני המקרקעין ועשיית העושר מחייבים בעל מקרקעין לשלם שווי זה למי שביצע אותה.

לפיכך השופט העריך את שווי השבחות המערער ב-65,000 שקל וחייב את המשיב לשלם לו סכום זה, בתוספת 10,000 שקל עבור הוצאות.

עו"ד צביקה גלזר (צילום: M&M)
עו"ד צביקה גלזר | צילום: M&M

ב"כ המערער: עו"ד מ. זנטי ואח'

ב"כ המשיב: עו"ד א. שחם ואח'

עו"ד צביקה גלזר עוסק/ת ב-נחלות, משקים ומושבים

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.