בית משפט השלום בחדרה הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות של מוכרת ורוכשים של דירה בחיפה לפיצויים מוסכמים על הפרת הסכם מכר. השופט יעקב גולדברג קבע כי הרוכשים הפרו את ההסכם משום שאיחרו בכמעט חודש בהעברת התשלום על הדירה, ואילו המוכרת הפרה אותו משום שעיכבה במשך שנים את רישום הזכויות על שמם. שני הצדדים חויבו לשלם אחד לשני פיצויים מוסכמים של 100 אלף שקלים, אבל מאחר שההתנהלות של המוכרת הייתה חמורה יותר היא חויבה בהוצאות של כ-20,000 שקלים.
בני זוג רכשו ב-2012 דירה בחיפה תמורת 1,470,000 שקלים. הדירה עדיין לא הייתה רשומה אז על שם המוכרת ולפיכך סוכם שהרוכשים יעבירו לה תשלום ראשון של 147,000 שקלים במעמד החתימה ואת היתרה תוך 14 ימים מיום שהזכויות יירשמו על שמה.
בפועל הרוכשים שילמו את מלוא התמורה באיחור של כמעט חודש כיוון שהתעכבו עם קבלת המשכנתה, ולפיכך המוכרת סירבה לפעול לרישום הזכויות על שמם עד שישלמו לה 100 אלף שקלים בהתאם לסעיף הפיצויים המוסכמים על הפרה יסודית בהסכם. כך יצא, שבמשך כ-7 שנים הדירה עוד לא הייתה שלהם בטאבו.
ב-2019 המוכרת הגישה נגדם תביעה לתשלום הפיצויים המוסכמים בשל האיחור בתשלום. הרוכשים טענו בתגובה כי המוכרת גרמה לעיכובים, בין היתר כשלא עשתה את הפעולות הדרושות לרישום הזכויות על שמה. בנוסף, הם הגישו נגדה תביעה נגדית שבה טענו כי היא זו שהפרה את ההסכם כשסירבה לרשום את הזכויות על שמם גם אחרי ששילמו הכל.
המוכרת הגיבה בטענה שלמעשה הרוכשים לא העבירו לה את מלוא התשלום כיוון שסירבו לשלם את הפיצויים המוסכמים. במילים אחרות, היא טענה שהפיצויים המוסכמים הם חלק מהתמורה החוזית ומשלא שולמו היא עדיין לא חייבת לרשום את הזכויות על שמם (יצוין כי תוך כדי ניהול המשפט היא העבירה לרוכשים את כל המסמכים הדרושים לצורך כך).
לא חלק מהתמורה
השופט יעקב גולדברג קיבל את שתי התביעות. הוא קבע כי אין ספק שהרוכשים הפרו את הסכם המכר מאחר שלא שילמו את התמורה תוך 14 יום מיום שבו הזכויות נרשמו על שם המוכרת. השופט דחה את טענותיהם לעניין אחריותה לעיכוב וחייב אותם לשלם לה את הפיצויים המוסכמים.
אלא שבצד זאת, השופט פסק שגם המוכרת הפרה את ההסכם ומחויבת בפיצוי המוסכם מאחר שלא רשמה את הזכויות על שם הרוכשים מיד לאחר השלמת התשלום. בהקשר הזה, דחה השופט את הטענה כי הפיצויים המוסכמים היו חלק מהתמורה החוזית. הוא קבע כי בהסכם המכר הייתה הפרדה ברורה בין התמורה עבור הדירה לבין הפיצויים על הפרתו. עניין זה, הוא הוסיף, אף הגיוני שכן הזכות של כל צד לקבל פיצוי על הפרה לא משחררת את הצד השני ממילוי החובות החוזיות שלו לאחר שההפרה תוקנה.
התוצאה הסופית הייתה לפיכך שכל אחד מהצדדים צריך לשלם לאחר סכום זהה – כך שאף צד לא חייב לשני דבר. עם זאת, השופט כן חייב את המוכרת לשלם לרוכשים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-20,000 שקלים מאחר שהתנהלותה הייתה חמורה יותר.
לא צוינו בפסק הדין שמות עו"ד מקרקעין מייצגים
עו"ד דודי מאור עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.