שופט בית משפט השלום בקריות מוחמד עלי קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגיש בעל קרקע נגד גיסתו לשעבר, שנשארה לגור בדירה שהיא ואחיו בנו על הקרקע שלו, גם אחרי שהתגרשו. השופט קבע כי רשות המגורים שקיבלה הייתה זמנית בלבד ולכן הבעלים רשאי לפנות אותה. עם זאת, הוא התנה את הפינוי בפיצוי של 240 אלף שקלים עבור השקעותיה בדירה.
את הקרקע שבאחד הכפרים הערביים בצפון ירש הבעלים מסבתו, ובהתאם לצוואתה אפשר לאח שלו לבנות שם דירה ולגור בה עם משפחתו. אלא שב-2010 אחיו התגרש ועזב את המקום. כ-7 שנים לאחר מכן, הגיש בעל הקרקע תביעת פינוי נגד גיסתו לשעבר, שהמשיכה לגור בדירה עם שלושה מבין ששת ילדיה.
בתביעה הוא ציין כי אחיו וגיסתו בנו את הדירה ושיפצו אותה והוא מוכן לשלם לה פיצוי על ההשבחה, אבל ביקש להפחית מהפיצוי דמי שימוש ראויים עבור מגוריה בדירה.
הנתבעת טענה לעומת זאת כי בעלה לשעבר קיבל את הזכות לגור בדירה לתמיד והוא ויתר עליה למענה במסגרת הסכם הגירושים שלהם, כשהיא, מצידה, ויתרה על זכויות אחרות, כמו מוהר. משכך, הזכות לגור בדירה הפכה לרכוש הבלעדי שלה ושמורה לה ללא הגבלת זמן. לחילופין היא טענה שאם תפונה מגיע לה פיצוי בשווי דיור חלופי שווה ערך.
לא צריכה לשלם
השופט מוחמד עלי קבע כי לנתבעת ולבעלה ניתנה רשות זמנית בלבד לגור בדירה ללא תמורה, והתובע, כבעל הקרקע, רשאי לבטל אותה. עוד הוא ציין כי בהסכם הגירושים בינה לבין בעלה אמנם ניתנה לה הזכות להמשיך לגור בדירה אבל בצד זאת נכתב מפורשות, שאם אחד האחים יטען לזכויות בדירה היא תוכל לתבוע מהגרוש שלה את כל הזכויות עליהן ויתרה.
"הכרה בנתבעת כמי שבידה זכות בלתי הדירה שלא ניתנת לביטול ולגישתה אף לא מוגבלת בזמן – חותרת תחת זכות הקניין של התובע ומשמעותה, כי התובע העניק לה זכות בעלות או זכות השווה לזכותו במקרקעין. הנתבעת לא הניחה ראיות לכך והדבר לא תואם את נסיבות העניין והתנהלות הצדדים", עתה.
עם זאת, השופט קבע כי תמורת הפינוי מגיע לנתבעת פיצוי על ההשקעות בדירה, שכן אין ספק שהתובע יקבל לידיו דירה שלא הייתה אלמלא הנתבעת ובעלה בנו אותה. באשר לסכום, השופט הבהיר כי הגרוש של הנתבעת ויתר בהסכם הגירושים על כל זכויותיו בדירה ולכן מגיע לה מלוא שווי ההשבחות. עם זאת, לא מגיע לה פיצוי בשווי דיור חלופי.
בהתאם לחוות דעת של שמאי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, העמיד השופט את הפיצוי על 240 אלף שקלים. בתוך כך הוא דחה את דרישת התובע לניכוי דמי שימוש, תוך שהדגיש כי העניק לנתבעת זכות שימוש ללא תמורה. עוד הוא ציין כי העובדה שלאורך שנים לא דרש ממנה תשלום גרם לה להסתמך על כך שלא תצטרך לשלם עבור הדירה.
בסיכומו של עניין השופט קבע כי לנתבעת יהיו 90 ימים להתפנות מרגע שהתובע יפקיד את הפיצוי בקופת בית המשפט. אחרי שתתפנה, היא תקבל את כספה. לא נפסקו הוצאות.
ב"כ התובע: ח' סבית, עו"ד מקרקעין
ב"כ הנתבעת: עו"ד ס' וקים
עו"ד רז בן-ארצי עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.