השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש רוכש דירה נגד קבלנית. בין השניים נחתם ב-2011 הסכם פשרה וויתור בו החברה התחייבה לתקן ליקויים בדירה ולפצות אותו. לאחר מכן גילה הרוכש שלא כל הליקויים תוקנו וקיימים ליקויים נוספים. בית המשפט פסק שהחברה הטעתה אותו ומגיע לו פיצוי נוסף.

הרוכש סיפר שב-2010 קנה דירת 5 חדרים בתל אביב מהנתבעת, חברת ״בנייני ישקו״, תמורת כ-3.5 מיליון שקל.

לדבריו, זמן קצר לאחר מכן נודע לו באקראי מאחד הדיירים בבניין שהדירה הוצפה במים. הוא פנה לקבלת חוות דעת של מומחה שמצא רטיבות מים כלואה בכל הדירה וקבע כי היא אינה ראויה לאכלוס. הדירה לא נמסרה במועד שנקבע על פי החוזה (מרץ 2011).

הרוכש הוסיף כי לנוכח הממצאים ביקש מהחברה לתקן את הליקויים ולאחר משא ומתן ביניהם הם הגיעו להסכם פשרה. בהסכם שנחתם ביולי 2011 סוכם שהחברה תתקן את הליקויים ותפצה אותו בכ-50,000 שקל על העיכוב במסירה.

הרוכש הדגיש שהחברה הצהירה בהסכם כי תיקנה את כל הליקויים בדירה והוא הסתמך על הצהרה זו.

לטענתו, זמן מה לאחר הכניסה לדירה גילה שהחברה ״הוליכה אותו שולל״ ורוב הליקויים לא תוקנו ואף התגלו ליקויים חדשים. בין היתר הוא ציין כי נמצאו ליקויים מהותיים בריצוף. בנסיבות אלה הוא תבע את עלות הליקויים ותיקונם בסך של כ-324,000 שקל.

החברה טענה מנגד כי יש לדחות את התביעה שכן בהסכם הפשרה התובע וויתר על טענות נוספות ביחס לדירה. היא הגישה תביעה נגדית בה טענה שבהסכם המכר התובע התחייב שלא להתנגד לבנייה בגג הדירה שמעל דירתו ולמרות זאת הוא התנגד לבנייה וביקש צו מניעה.

החברה הוסיפה כי הרוכש הוא מתלונן סדרתי ״שרב עם כל אחד״.

התובע השיב כי אלמלא הגיש את תביעתו החברה לא הייתה מגישה את תביעתה הנגדית. לדבריו, הבנייה בגג הייתה בלתי חוקית כך שהתנגדותו לא הפרה את הסכם המכר. הוא הוסיף כי לו היה יודע שהחברה לא תתקן את כל הליקויים, לא היה חותם על הסכם הפשרה.

מצג שווא

עו"ד שירלי גדניר  (צילום: אורן שרון, פסקדין)
צילום: אורן שרון, פסקדין
השופט עדי הדר קיבל את תביעת הרוכש ודחה את התביעה הנגדית. הוא ציין כי אף שהחברה הצהירה בהסכם הפשרה כי תיקנה את הליקויים, נציגתה אישרה בעדותה כי הצהרה זו אינה אמת.

השופט קבע שבכך החברה יצרה מצג שווא כלפי התובע תוך החתמתו על סעיף וויתור שאומר הלכה למעשה שאף שלא בוצעו התיקונים הוא מוותר על ביצועם כנגד תשלום פיצוי.

לעניין פרשנות הסכם הפשרה הדגיש השופט כי יש להביא בחשבון שמדובר ברוכש דירה חדשה שעוד בטרם מסירתה, נמצא בה פגם מהותי של רטיבות. הפגם גרם לאיחור במסירה ולנזקים נוספים העולים באופן ניכר על סכום הפיצוי שקיבל מהחברה.

לקביעת השופט, ניכר מהראיות כי החברה אכן הסתירה מהתובע אירוע הצפה מהותי שהיה עליה להביא לידיעתו ובכך פעלה בחוסר תום לב.

בסופו של דבר חויבה החברה לפצות את התובע בסך של 115,333 שקל על תיקון ליקויים בריצוף בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 39,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 13175-07-12

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד שירלי גדניר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל