חברה הגישה מועמדות למכרז לרכישת נכס בתל-אביב, בכינוס נכסים. לצורך השתתפותה, וכחלק מתנאי המכרז, היא מסרה לכונס צ'ק בנקאי בסך 2 מיליון שקל. לימים הסכימו השתיים כי חברה אחרת – זו שבבעלות חמיו של הכונס – תוכרז כזוכה. אלא שלטענת החברה שלא זכתה, הכונס מסרב עד היום להשיב לה את הצ'ק. הזוכה מצדה פנתה לשלום בבקשה לחלט את הצ'ק אך השופטת עדי ניר בנימיני, מתוך כבוד לערכאה שמעליה, הורתה על עיכוב ההליכים.

הצדדים לסכסוך הן חברות נדל"ן החולקות בעלות על נכס מקרקעין ברחוב אהרונסון בתל-אביב. בשלב מסוים נערך בנוגע לנכס מכרז לרכישתו דרך כינוס נכסים. שתי החברות הגישו מועמדות למכרז, כאשר המשמעות היא למעשה שהזוכה תהא בעלים על מלוא הנכס. ההשתתפות במכרז הותנתה במסירת צ'ק בנקאי של 2 מיליון שקל לידי הכונס – חתנו של החברה שלימים תזכה – כאשר הובהר כי ההמחאה תוחזר למועמדת שלא תזכה.

אלא שבתביעה שהגישה החברה שלא זכתה לבית המשפט המחוזי, באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר, נטען כי לאחר שהשתיים הסכימו כי החברה שכנגד תזכה במכרז, ולאחר שבית המשפט הכריז עליה כזוכה – הפך הכונס את עורו ולפתע הודיע שהוא מסרב להחזיר את הצ'ק.

בתוך כך נודע לתובעת, לטענתה, כי הכונס אף הגדיל לעשות והפקיד את הצ'ק שלה תוך ערבוב כספיה עם כספי הנתבעת, לצורך תשלום לתובעת על מכירת חלקה במקרקעין. בנסיבות אלה דורשת החברה שלא זכתה פיצויים מהזוכה והכונס בסך 3.25 מיליון שקל – הן עבור הפרת הסכם המכר שנחתם ביניהן באוקטובר האחרון, המתבטא באי-תשלום מלוא התמורה, והן בשל שווי ההמחאה שמעולם לא הוחזרה לה.

תלונות למשטרה וללשכת עוה"ד

לדברי התובעת כונס הנכסים פעל בעורמה ובתחבולה כשמלכתחילה פיתה אותה להסכים להיותו כונס, חרף קרבתו המשפחתית למנהל החברה הזוכה, תמורת שכר טרחה נמוך במיוחד – 75 אלף שקל בלבד במקום למעלה ממיליון שקל. היא סיפרה שבעקבות גזילת הצ'ק הבנקאי וערבוב כספי שתי החברות בחשבון הנאמנות הייעודי למכרז, הוגשה נגדו תלונה למשטרה וללשכת עורכי הדין.

אלא שהחברה הזוכה, אותה מייצג עו"ד איתמר כץ, לא נבהלה מהתביעה והגישה לבית משפט השלום בקשה לחילוט הצ'ק הבנקאי. אשר לפיצוי המבוקש בגין הפרת חוזה הבהירה החברה הזוכה כי הסכם המכר שנחתם בין הצדדים טרם אושר על-ידי בית המשפט, וממילא טרם חלה עליה חובה לשלם את כספי הרכישה - כך שלא ניתן לטעון לאיחור בהעברתם.

אבל השופטת ניר בנימיני קבעה שהתביעה במחוזי תתברר תחילה, שכן היא קדמה לבקשת חילוט הצ'ק, ומדובר למעשה בתביעות חופפות במהותן.

"זאת ועוד", כתבה השופטת, "מכוח עקרון כיבוד הערכאות ובשים לב לכך שהתביעה תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי, אין זה ראוי כי בית משפט השלום יקבע קביעות שיש בהן כדי להשפיע על שיקול הדעת של בית המשפט המחוזי בעניין שלפניו".

לפיכך השופטת הורתה על עיכוב הליכים בבקשת הזוכה לחלט את הצ'ק, ובכך למעשה הפכה החברה שלא זכתה במכרז מנתבעת לשלם 2 מיליון שקל – לכזו התובעת סכום גדול יותר מהזוכה ומהכונס.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.