בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעלים של חלק מקרקע בהרצליה נגד שותפתו שסירבה למחוק הערת אזהרה שרשומה על זכויותיו לטובתה אלא אם ישלם לה חצי מיליון שקל. השופט יונה אטדגי הורה על מחיקת ההערה לנוכח העובדה שהעילה שבגינה נרשמה התבטלה, והבהיר: הערת אזהרה נרשמת רק לתכלית לה נועדה ואי-אפשר להשתמש בה לתכלית זרה כמו הפעלת לחץ לתשלום כספי שאין לו קשר לעילת הרישום. השותפה חויבה בהוצאות של 30,000 שקלים.
ב-1996 רכשה השותפה 1.67 מחלקה של 7.6 דונם מחלקה חקלאית שהייתה שייכת למספר שותפים שביקשו לקדם תוכנית שתשנה את הייעוד למגורים ומסחר.
את הרכישה יזמו וקידמו שני אחים שבבעלותם 3 דונם מהקרקע שהתחייבו לאפשר לשותפה למכור להם חזרה את חלקה תמורת תשלום מלא בתוספת פיצוי של כ-62 אלף דולר אם שינוי הייעוד לא יקודם. כדי להבטיח את ההתחייבות נרשמה על זכויותיהם הערת אזהרה לטובת השותפה.
3 שנים לאחר מכן תושב ארה"ב רכש מהאחים קרוב לדונם מהחלקה, לקח על עצמו את ההתחייבות שלהם כלפי השותפה והערת האזהרה הוסבה על החלק שלו.
ב-2003, לאחר ששינוי הייעוד לא התקדם והאחים סירבו לרכוש מהשותפה את הקרקע בהתאם להתחייבות, היא הגישה נגדם תביעה והם חויבו לשלם לה כ-1.2 מיליון שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין אבל בפועל עד היום לא שילמו לה דבר.
לפני כשנתיים ביקש השותף האמריקאי למכור את חלקו ולשם כך ביקש מהשותפה למחוק את הערת האזהרה, תוך שהביע נכונות לרכוש ממנה את החלקה ולשלם את הפיצוי שנפסק לטובתה. אבל השותפה סירבה ודרשה ממנו חצי מיליון שקל למחיקת הערה מבלי שתעביר לו את זכויותיה. האיש לא הסכים ומשכך פנה לבית המשפט בבקשה למחיקת הערת אזהרה.
המבקש טען כי העילה שבגינה נרשמה ההערה הייתה להעניק לשותפה (המשיבה) אופציה למכור את זכויותיה – וזו כבר מומשה על-ידה כשהגישה את התביעה נגד האחים. מנגד טענה המשיבה כי הערת האזהרה עומדת בתוקף כל עוד לא קיבלה את הפיצוי מהאחים.
בלי מכירה אין תשלום
השופט יונה אטדגי קבע כי הערת האזהרה נרשמה כדי להבטיח שהמשיבה תוכל למכור את חלקה בשטח אם לא יהיה שינוי ייעוד תמורת החזר התמורה ששילמה בתוספת פיצוי. כלומר, ההתחייבות כלפיה תקפה רק אם תמכור את זכויותיה, ואם היא לא מעוניינת למכור אותן הרי שהמבקש לא חייב לה דבר והעילה לרישום ההערה מתבטלת.
המשמעות היא שלמבקשת אין כל זכות לדרוש מהמבקש חצי מיליון שקל רק תמורת מחיקת ההערה ומבלי להעביר את זכויותיה בחלקה, קבע השופט.
"הערת האזהרה משתמש כלי חשוב לשמירה על זכויותיו של רוכש המקרקעין... דווקא משום חשיבותה, יש לעמוד על כך שהיא תשתמש לתכליות להן היא נועדה, ולא לתכלית זרה אחרת, כגון: הפעלת לחץ על בעל המקרקעין לתשלום סכום כספי, שאין לו קשר לעילת רישום הערת האזהרה...", נכתב.
לפיכך השופט הוציא צו המורה לרשם המקרקעין בנתניה למחוק את הערת האזהרה הרשומה על זכויות המבקש לטובת המשיבה, וחייב אותה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 שקלים.
ב"כ המבקש: עורכי דין אורה רבין ורביד ברנר
ב"כ המשיבה: עורך דין מקרקעין יריב שגיא
עו"ד שלמה אסרף עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל