השופט נאסר ג'השאן מבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה קיבל לאחרונה את עתירתה של חברת הבנייה "נאות גלבוע ושות'", ומתח ביקורת על ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, שבעיניו שללה ממנה זכויות באופן בלתי מוצדק.   

העותרת רכשה ב-2014 מגרש בקריית אתא. בשנה שלאחר מכן היא הגישה בקשה להיתר בנייה לפי תמ"א 38, שכללה הריסת שני בניינים והקמת בניין אחד במקומם. באותה עת היתה מקובלת "הפרשנות המרחיבה", שהיטיבה עם מבקשי היתרים בכל הקשור לשטחי הבנייה המותרים, מספר הקומות והדירות שייבנו.

באותה שנה אישרה הוועדה המקומית את בקשת העותרת, על פי הפרשנות המרחיבה, ודחתה שתי התנגדויות שהגישו שכנים. על החלטה זו הגישו השכנים עררים. בסוף 2016, לאחר דיונים אצל היועמ"ש לממשלה ורשויות התכנון והממשלה – נכנס לתוקף "תיקון 3א", שהכניס "פרשנות מצמצמת" לגבי שיטת חישוב זכויות הבנייה ומספר הדירות בפרויקטים של תמ"א 38.

בשל אי הבהירות שנוצרה לגבי פרויקטים רבים, ניתנה "הוראת מעבר" שקבעה כי למבקשי היתר שבקשתם אושרה לפני התיקון או שהיא תלויה ועומדת, יש זכות לקבל תמריצי בנייה לפי המצב לפני התיקון.

"הוראת המעבר ביקשה להגן על ציפיותיו של מי שקיבל היתר וכלכל צעדיו בהתאם להחלטת הועדה המקומית", הסביר השופט ג'השאן.

באותה עת, הערר של השכנים הוקפא. על פי דרישת הוועדה המקומית ולאחר שהתברר המצב התכנוני החדש לאחר כניסת התיקון לתוקף, הוועדה דרשה לעדכן את הבקשה לפי הפרשנות המצמצמת.

העותרת אכן הגישה בקשה מתוקנת להיתר בנייה בהתאם, אולם מאוחר יותר חזרה בה וביקשה לדון בעררי השכנים בהתאם לבקשה המקורית ולפרשנות המרחיבה.

אולם בינואר 2018 ועדת הערר קבעה כי הוראת המעבר אינה חלה על בקשתה והיא תדון לפי תיקון 3א. המשמעות היתה הפחתה של שתי דירות ממספר הדירות שהעותרת תוכל לבנות – וכמובן פגיעה באפשרויות שלה להרוויח מהפרויקט.

חטאה לאמת

אולם השופט ג'השאן הכריע לטובת העותרת, וציין כי "שלילת תחולת הוראות מהעבר על העותרת, היא החלטה ששוללת מן העותרת זכויות שהוקנו לה ופוגעת בזכויות שהוקנו לה ועל כן היא מצדיקה התערבות בית המשפט לעניינים מנהליים".

יש לזכור שההחלטה המקורית, שהקנתה לעותרת זכות לקבל תמריצים לפי המצב הקודם, ניתנה לפני שהתיקון נכנס לתוקפו.

בשונה מוועדת הערר, השופט סבר כי "הבקשה המעדכנת" אינה בקשה חדשה אלא ממשיכה את הבקשה המקורית שהתקבלה. בהקשר זה השופט הזכיר כי הוועדה המקומית היא שהנחתה את העותרת לעדכן את בקשתה, כאשר לשני הצדדים היה ברור שמדובר בהמשך ישיר לבקשה המקורית.

לכן, לפי השופט, ועדת הערר התעלמה מהתמונה המלאה, ובכך היא למעשה חטאה לאמת.

לפיכך השופט קבע שהוראת המעבר תחול על בקשת העותרת, והחזיר את העניין אל ועדת הערר, על מנת שזו תכריע  בערר שהגישו  השכנים בהתאם לפרשנות המרחיבה של זכויות הבנייה.

ועדת הערר חויבה לשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כ6,000 שקל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד אילן גלזר עוסק בתחום ההתחדשות העירונית כולל תמ"א 38 ופינוי-בינוי

הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל