בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה זיכה לאחרונה נאשמת מעבירה של בנייה ללא היתר. השופטת ג'אדה בסול קבעה כי לא היה מקום להגשת כתב האישום, כיוון שבין המדינה לבין הנאשמת נחתם בעבר הסדר מותנה אשר קוים על ידי הנאשמת והבנייה נהרסה.
הנאשמת, מעצבת פנים, בנתה מעל מרפסת ביתה פרגולה מעץ וארובה לקמין, ללא היתר בנייה.
בעקבות זאת נוהלו נגדה הליכים שהסתיימו בינואר 2018 בהסדר מותנה. מדובר בהסכם משפטי שבמסגרתו הנאשמת הודתה בעבירה והתחייבה להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית או להרוס אותה בתוך 3 חודשים, בתמורה לכך שלא יוגש נגדה כתב אישום.
למרות זאת, חודשים ספורים לאחר מכן הוגש נגדה כתב אישום בגין אותן עבירות של בנייה ללא היתר ושימוש בה שלא כדין.
הנאשמת טענה בתגובה לאישום, כי תוך פחות מחודשיים לאחר החתימה על ההסדר המותנה היא כבר מכרה את הדירה וההריסה בוצעה במלואה.
המדינה מצידה טענה כי בעוד שהפרגולה אכן פורקה, הארובה של הקמין נותרה במקומה ומעליה נבנה חיפוי מגבס שנועד להסתירה, ולכן הוגש כתב האישום.
"אין מקום להגשת כתב אישום"
"עסקינן במצב בו רוב מהומה על לא מאומה", כתבה השופטת בסול בפתח דבריה.
לאחר ששמעה את עדי ההגנה והתביעה, השופטת קבעה כי כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום שכן הנאשמת קיימה את ההסדר המותנה במלואו.
השופטת התרשמה כי אכן גם הפרגולה וגם ארובת הקמין הוסרו. אומנם נטען על ידי המדינה כי במקום הקמין ישנו חיפוי גבס שלמעשה מסתיר לכאורה את הארובה, אך לשיטת השופטת, סביר להניח שאת החיפוי לא ביצעו הנאשמת או מי מטעמה, שכן החזקה בדירה הועברה לידי הקונה. מה גם שכלל לא הוכח כי מתחת לאותו חיפוי אכן נמצאת ארובה.
מכל מקום, ההיגיון אומר שלנאשמת אין אינטרס להסתכן באי קיום ההסדר או בביצוע החיפוי לאחר ההריסה, כאשר היא כבר לא הבעלים של הבית. אם הארובה הותקנה מחדש לאחר פירוקה, לכל היותר יש לנקוט בהליכים כנגד המחזיק הנוכחי בנכס.
השופטת סיכמה כי משקיימה הנאשמת את ההסדר המותנה, כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום, והורתה על זיכויה.
שמות באי כוח הצדדים לא צוינו
עו"ד רז בן-ארצי עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל