בית משפט השלום באילת קיבל לאחרונה תביעה של נציגות בית משותף ואחד מהדיירים בבניין בעיר, נגד החברה הקבלנית שבנתה אותו. התובעים טענו שהקבלן מסר את הבניין לרוכשים כשהוא מלא ליקויי בנייה, חלקם בטיחותיים. החברה הקבלנית טענה שהתובעים פנו אליה בנושא רק לאחר פרקי הזמן הקצובים בחוק המכר ולכן יש לדחות את תביעתם. השופט שי ברגר אימץ חוות דעת של מומחה שבדק את הבניין ומצא שאכן ישנם ליקויים. הוא קבע שביחס לליקויים הגלויים לעין, פנו התובעים בתוך תקופת האחריות והוכיחו שהליקויים נגרמו מעבודת הקבלן. ביחס לליקויים שאינם נראים לעין קבע השופט שהפניה לקבלן נעשתה "בזמן סביר". החברה הקבלנית חויבה בפיצויים והוצאות בסך 374,467 שקלים.

בניין נבנה על ידי חברת סמעאן נופי ובניו בע"מ. אכלוס הבניין החל ביוני 2012 לאחר שהתקבל היתר. דירתו של הדייר התובע אוכלסה באוגוסט אותה השנה.

לטענת התובעים, הדייר ונציגות הבניין, הקבלנית מסרה את הבניין לרוכשים כשהוא מלא בליקויי בנייה, בין היתר ברכוש המשותף ובדירת התובע, חלקם ליקויים בטיחותיים ומורכבים. לטענתם, מדובר בליקויים שנובעים מעבודה בלתי מקצועית של החברה הקבלנית. עוד טענו התובעים כי בוצעו מטעמם מספר פניות אל הקבלן, בכתב ובעל פה, לכל המאוחר בשנת 2015 אך למרות זאת הנתבעת לא תיקנה את הליקויים.

הנתבעת טענה שדין התביעה להידחות מכיוון שהתובעים לא פנו אליה בנוגע לליקויים בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק המכר. לטענתה, הפניה הראשונה אליה בנוגע לליקויים נעשתה רק ב-2016 ולכן תקופת האחריות לפי החוק (שעומדת על 3 שנים) חלפה.

מטעם בית המשפט מונה מומחה שמצא רטיבות בלובי ובחדר המדרגות וקבע שהמבנה אינו אטום כראוי ועבודת הטיח לקויה. המומחה מצא סדקים וטיח מתקלף גם ברכוש המשותף וגם בדירת הדייר התובע. הוא העמיד את עלות תיקון הליקויים בדירת התובע בסך  27,870 שקל וברכוש המשותף בסך 264,100 שקל.

הנתבעת טענה שהמומחה אינו בעל מומחיות בכל התחומים שאליהם מתייחסת חוות דעתו, ושלא ניתן לשלול כי הליקויים נגרמו כתוצאה מהתנהלות הדיירים.

בתוך פרק הזמן

השופט ברגר דחה את טענת הנתבעת בנוגע למומחיותו של העד. הוא קיבל את התביעה לאחר ששוכנע כי המומחה בעל ניסיון מקצועי רב וכי חוות דעתו ניטרלית ומהימנה.

השופט הסביר כי מהעתקי הפניות לנתבעת שהוצגו בפניו, ניתן ללמוד שהן נעשו בשנת 2015, כלומר בטרם חלפה תקופת האחריות של 3 שנים הקבועה בחוק המכר.

לפי החוק, כאשר מדובר בליקוי שמופיע בתוך תקופת האחריות, על התובע להוכיח שמדובר בליקויים שנגרמו על ידי הקבלן. השופט קבע שחוות הדעת מוכיחה באופן מפורש שהליקויים שנמצאו הם באחריות החברה הקבלנית וישנו קשר בין הבנייה לליקויים.

ביחס לליקויים שאינם גלויים לעין ונדרשת מומחיות על מנת לגלותם, המועד למסירת הודעה בגינם הוא "בזמן סביר". השופט ציין אף שהתביעה הוגשה זמן ארוך יחסית (2019) ממועד האכלוס, עדיין מדובר בפרק זמן סביר.

לדייר נקבעו פיצויים בסך 27,870 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 8,715 שקל.

לטובת נציגות הבניין נפסקו 303,715 שקל (כולל עלות פיקוח הנדסי) בתוספת 34,167 שקל שכ"ט עו"ד והוצאות.

שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין   

עו"ד דובי כהן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.