השופטת רבקה איזנברג דחתה לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים נגד מושב אחיהוד. במוקד המחלוקת עמד מגרש שאביהם של התובעים החזיק במשך מספר שנים. במסגרת הגרלה המגרש הוקצה לחבר מושב אחר. בפסק הדין נקבע כי התובעים לא הוכיחו שלאב הייתה זכות קניינית בשטח, והם אף הסכימו בעבר לקבל מגרש אחר כפיצוי על אובדן המקרקעין.

התובעים סיפרו כי מדובר בשטח שמעבר לכביש מול בית המשק של אביהם, מגרש שבעבר היו בו רפת, דיר עיזים, לול, כוורות דבורים, עצים ומיטלטלין שונים. לדבריהם, בשנות ה-50 של המאה הקודמת אף התגוררה במגרש אחת האחיות של התובעים, יחד עם סבתם ז״ל.

לטענת התובעים, בשנת 1995 המועצה המקומית פלשה לשטח והרסה חלק מהרפת, מחסנים וכלים לצורך סלילת כביש 5. הפלישה הגסה פגעה באביהם ז״ל מבחינת חברתית ונפשית ובני המשפחה פנו לגורמים רבים בדרישה לקבל פיצוי. בעקבות זאת החליט ועד המושב במרץ 1999 לפצות את האב באמצעות הקצאת מגרש בגודל של חצי דונם בתנאי בן ממשיך.

מאז המתינו האב ומשפחתו לאותה הקצאה עד שביולי 2013 הודיע וועד היישוב לאחד התובעים על הקצאת המגרש. הוא שילם 60,000 שקל עבור תשתיות פיתוח. בהמשך התחוור לו כי מדובר במגרש שמול המשק ולכן לשיטתו הוא לא קיבל למעשה כל פיצוי.

התובעים הוסיפו כי ב-2017 זכה חבר מושב אחר בהגרלה במגרש שבמחלוקת. זאת למרות שהמגרש הוקצה בעבר לאחד האחים ומדובר בשטח שממילא נמצא בבעלות משק האב. לטענתם הם זכאים הן למגרש שבמחלוקת והן למגרש שהובטח להם בגודל חצי דונם.

המושב טען כי ב-1994 בערך, בעקבות סלילת כביש 5, נהרס מבנה של משק האב שהיה קיים בשטח שנועד למבני ציבור ודרך. בעקבות מחאת האב ומשפחתו החליט וועד המושב, לפנים משורת הדין, כי הם יפוצו בחלקה של חצי דונם לבן ממשיך כשיהיו חלקות פנויות למגורים.

לדבריו, האב ומשפחתו הסכימו לפיצוי. במסגרת הליך בוררות שנערך ביחס להקצאות מגרשים בהרחבה הוחלט בין היתר כי תיערך הגרלה באשר לאופן חלוקת המגרשים.

לטענת המושב, הוא פעל בהתאם לפסק הדין, נערכה הגרלה, וב-2017 התובעים זכו במגרש בגודל חצי דונם והמגרש שבמחלוקת הוקצה לחבר מושב אחר.

הסתפקו בפיצוי שהובטח

השופטת רבקה איזנברג מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שהתובעים לא הוכיחו שאביהם רכש את המגרש. היא ציינה שהמקרקעין רשומים על שם רשות הפיתוח ורשומה הערת אזהרה לטובת הסוכנות היהודית. למרות זאת התובעים לא טרחו לצרף לתביעה את המדינה.

השופטת הוסיפה כי גם לגופם של דברים ההחזקה של השטח על ידי אביהם של התובעים לא מקנה זכות קניין אלא רק הגנה מפני סילוק יד המוקנית לאב.

היא הדגישה כי גם אם הייתה הרשאה לשימוש במקרקעין, מה שלא הוכח, הרי הרשאת חינם שכזו ניתנת לביטול בכל עת ורק במקרים קיצוניים וחריגים יכיר בית המשפט במצב בו הרישיון הוא בלתי חוזר.

זאת ועוד, התנהלות התובעים לאורך השנים ובעיקר הסכמתם לפיצוי במגרש בגודל חצי דונם מצביעה כי הם הסתפקו בפיצוי שהובטח להם ולא סברו שמגיעות להם זכויות נוספות בשטח עצמו.

עו"ד חגי חכם (צילום: יעל דוידזון-חיון)
עו"ד חגי חכם | צילום: יעל דוידזון-חיון

בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעים בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 18,000 שקל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו״ד חגי חכם עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.