בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר בן 73 מבנייה לא חוקית בשכונת עיסוויה. השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע כי אי אפשר להסתמך על עדות מפקח הבנייה שחקר את הנאשם והחתים אותו על פרוטוקול חקירה בעברית אף שהוא לא יודע עברית. בהכרעת הדין נקבע כי גרסת המפקח שלפיה הנאשם הגיע עם בן-דודו שתרגם לו את החקירה לא הוכחה וכי לא מצא סיבה להעדיף אותה על פני גרסת הנאשם שלפיה לא ידע על מה חתם ואין לו שום קשר לבנייה.
כתב האישום הוגש ב-2017 בהתבסס על חתימת הנאשם על פרוטוקול חקירה בפני מפקח בנייה בעירייה שבמסגרתו לקח אחריות על בניית מבנה בשטח של כ-215 ק"מ ללא היתר. בעדות המפקח בבית המשפט הוא ציין בין היתר כי הציג לנאשם תמונות של הבנייה הלא חוקית וכי הנאשם הגיע עם בן-דודו שתרגם לו את החקירה שנערכה לטענתו בעברית.
אלא שהנאשם כפר באישום וטען כי נכדו מתגורר במקום ואין לו שום קשר לבנייה. עוד לדבריו, כשעירייה זימנה אותו לחקירה לא הבין במה מדובר והגיע למשרדים לבדו. שם המפקח הפנה אליו שאלות בערבית במשך כ-5 דקות ולבסוף ביקש ממנו לחתום על מסמכים בעברית – והוא עשה כפי שהתבקש. הוא לא הבין לטענתו על מה הוא חותם מאחר שאינו דובר עברית ולא ידע שהודה בעבירה של בנייה לא חוקית.
סניגורו של הנאשם הוסיף כי למרות עדות המפקח כי קיומו של המתרגם וזהותו לא צוינו בטופס החקירה, וכי תיעוד החקירה בשפה העברית שעה שהנאשם מדבר ערבית מנוגדת לחוק. מאחר שפרוטוקול החקירה הבעייתי הוא הראייה היחידה שקושרת את הנאשם לבינוי הרי שהעבירה לא הוכחה.
בניגוד לחוק
השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע כי המאשימה לא הצליחה להוכיח את זיקתו של הנאשם לבנייה המדוברת. הוא מצא שעדות המפקח לא הייתה מהימנה במיוחד ואי אפשר היה להבין ממנה באיזו שפה נוהלה החקירה, מה נשאל בה בעברית או בערבית ומה לבסוף תועד. בנוסף, התזה שלפיה הנאשם הגיע עם בן דוד שתרגם לו את הכתוב לא הוכחה מאחר שפרטי האיש לא נכתבו ואי אפשר היה לזמן אותו לעדות.
עוד ציין השופט כי מעדות המפקח עלה שהתקיים בינו לבין הנאשם שיח שלא תועד וכי וטענתו שהציג לנאשם תמונות של הבנייה הלא חוקית לא נתמכה בראיה שכן גם עניין זה לא תועד.
על כן השופט קבע כי החקירה של הנאשם נערכה בניגוד לחוק חקירת חשודים כיוון שהפרוטוקול לא נערך בשפתו, וכי היו בה פגמים מהותיים – החל מכך שלא הוכח שתורגמה, באיזו שפה נערכה, האם הנאשם הבין את השאלות שנשאל ומה השיב עליהן.
בנסיבות אלה ציין השופט כי אינו יכול לקבוע שגרסת המאשימה מהימנה יותר מזו של הנאשם כי הנכד שלו מתגורר במקום, תוך שהדגיש כי הקשר המשפחתי לא הופך אותו לאחראי לבנייה.
בסיכומו של עניין נקבע כי הראיה היחידה שקושרת את הנאשם לעבירה היא פרוטוקול חקירה שמשקלו הראייתי נמוך בפרט נוכח עדותו הבעייתית של המפקח. משכך, לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
לא צוין מי ייצג את המאשימה
ב"כ הנאשם: עו"ד סאמי ארשיד ועו"ד פדל מרה, עורכי דין דיני מקרקעין
עו"ד יעקב לנגה עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל