בית משפט השלום באשקלון דחה לאחרונה תביעה של רוכשי דירה לפיצויים של מאות אלפי שקלים על הטעיה מכוונת מצד המוכר, שלטענתם הסתיר מהם מידע מהותי ובטיחותי על הדירה. השופטת אורית חדד קבעה כי גם לאחר שמיעת עדויות רבות מטעם הצדדים וקבלת חוות דעת הנדסית היא לא שוכנעה ברמה הנדרשת שהליקוי העיקרי לו טענו – סדק רחב שדרכו נכנסים רוחות וגשמים – היה קיים במועד העסקה.
הרוכשים קנו את הדירה שבאשדוד ב-2012 תמורת 920 אלף שקל. בתביעה שהגישו שנה לאחר מכן נגד המוכר הם טענו כי הליקוי שהוסתר מהם גרם לכך שהשוכרים שלהם עזבו לפני תום החוזה וכעת הם צריכים לבצע תיקונים בעלות של יותר מ-230 אלף שקל.
הרוכשים טענו כי רק לאחר שהשוכרים נכנסו לדירה התגלה להם קיומו של חריץ בגודל של כ-60 סנטימטר בין חלל של תוספת בנייה לבין קיר הבניין, המונע שימוש בטוח בשטח זה. לדבריהם, הם לא הבחינו בסדק לפני החתימה על הסכם המכר משום שהמוכר ביצע שיפוץ כדי להסתיר אותו.
מנגד טען המוכר בין היתר, כי לא הסתיר מהרוכשים דבר. לדבריו הם ראו את הדירה כמה פעמים, גם באור יום, ולו היה במועד זה סדק כל כך גדול הרי שהם יכלו לראות אותו בעצמם. עוד הוא טען כי הרוכשים ידעו על תוספת הבנייה ועל העובדה שמדובר בבניין בן יותר מ-20 שנה ולכן היה עליהם לעשות את הבדיקות הדרושות לפני הרכישה. המוכר אף הכחיש שביצע שיפוץ לפני המכירה והתעקש שכלל לא ידע על קיומו של הסדק.
אין גרסה מועדפת
השופטת אורית חדד מינתה מהנדס שאישר את קיומו של המרווח והעריך את עלות התיקון בטווח שבין 40,000 ל-50,000 שקלים בלבד.
השאלה הבאה שנבחנה הייתה האם הנתבע ידע על הליקוי והסתיר אותו במכוון. השופטת ציינה כי בהליך נשמעו עדויות רבות, כולל של הצדדים, דיירים בבניין, השוכרים שגרו בדירה כשהייתה בבעלות הנתבע, בעל הדירה הקודם שממנו רכש אותה והמתווכת שסייעה לו במכירה. אלא שאף אחת מהעדויות לא הוכיחה באופן מספק כי במועד מכירת הדירה הסדק היה גלוי לעין וידוע למוכר.
בהקשר זה צוין כי לפי חוות דעת המומחה הסדק אכן הוסתר בפרופילים אלא שמהעדויות אי אפשר היה להבין מתי הותקנו, ולא הוכח שדווקא המוכר עשה זאת ולא הבעלים הקודם – העוסק בשיפוצים.
כמו כן, השופטת לא הגיעה למסקנה חד-משמעית באשר למועד שבו הסדק הפך להיות בולט וגלוי לעין, והיא לא מצאה סיבה להעדיף את גרסת הרוכשים על פני זו של המוכר.
השופטת ציינה עוד כי החלטתה לדחות את התביעה קיבלה חיזוק נוכח בחירת התובעים שלא להביא לעדות את השוכרים שעזבו והעובדה שלא זימנו בעל מקצוע לבדוק את הדירה לפני הרכישה אף שהיו מודעים לתוספת הבנייה.
כמו כן, השופטת מתחה ביקורת על כך שהתובעים לא עתרו לביטול ההסכם אלא לפיצויים גבוהים, שתוך כדי ההליך הגיעו ליותר ממיליון שקל, סכום גבוה מזה ששילמו בעבור הדירה.
לפיכך התביעה נדחתה והתובעים חויבו בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
ב"כ התובעים: עורך דין איתן בן עמי
ב"כ הנתבע: לבנת ברששת, עו"ד מקרקעין
עו"ד עידן קייפי עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל