בית משפט השלום בתל-אביב הורה לחברת "גינדי החזקות פרויקט המשתלה בע"מ" לשלם פיצויים בסך כ-180,000 שקל לזוג שרכש דירה מיזמית הבנייה, בגין איחור של חודשים רבים במסירתה. יזמית הבנייה טענה כי מרבית העיכובים נבעו מאירועים שאינם בשליטתה, אולם השופט אבי שליו דחה את גישתה.

התביעה עסקה בדירה שרכשו התובעים מגינדי בפרויקט "LIFE" שבשכונת המשתלה בתל-אביב. הסכם המכר נחתם בין הצדדים במאי 2013, ומועד מסירת הדירה נקבע למאי 2016.

גינדי היתה יזמית הפרויקט, והיו לו שלושה "קבלנים מבצעים" שהתחלפו בין השנים 2016-2017, לאחר שנקלעו לבעיות שונות (שאינן קשורות לגינדי). בפועל, הדירה נמסרה לתובעים רק במרץ 2017, איחור של כ-10 חודשים וחצי. בשך כך הם הגישו תביעה לפיצוי.

גינדי – הנתבעת – הפנתה לכך שבחודש מאי 2015, התובעים חתמו על "הסכם הזמנת שינויים ותוספות בדירה" מול הקבלן המבצע באותה עת, בו הסכימו לדחייה של 4 חודשים במועד המסירה.

פרט לכך, היא טענה כי במהלך ביצוע העבודות בפרויקט אירעו נסיבות חריגות ובלתי צפויות שלא היו בשליטתה – 3 חודשים בגין מבצע "צוק איתן", 5 חודשים בגין החלפת הקבלן המבצע בחברה אחרת, ו- 4 חודשים בגין כניסתה של חברה זו להקפאת הליכים, והחלפתה בחברה אחרת. אירועים אלה, לשיטתה, הצדיקו דחייה במסירה בהתאם להסכם המכר.

סיכון של המוכר

בכל הקשור לאותו הסכם שינויים, התובעים טענו כי לא היו מודעים להיקף השינויים, וכי הם "אולצו" להסכים לאיחור. אלא שהשופט שליו שוכנע שהתובעים אכן היו מודעים להיקף השינויים והסכימו לדחייה.

בהקשר זה השופט הבהיר כי התובע, מהנדס במקצועו, הודה שהבין שביצוע השינויים יזכה את החברה באיחור. השופט אף מתח ביקורת על כך שהתובעת – עו"ד בכירה המתמצאת בניסוח הסכמים משפטיים – לא זומנה להעיד.

ואולם, בכל הקשור לטענות הנוגעות לצוק איתן, השופט מתח ביקורת על חוות דעת שהוגשה מטעם החברה, שהתבררה כבעייתית ולא מבוססת, וציין כי "למעשה, מחומר הראיות עולה כי הנתבעת עצמה לא סברה בזמן אמת כי המצב הבטחוני עיכב את קצב העבודה בפרויקט".

גם בכל הקשור להחלפת הקבלן המבצע, השופט קבע כי הדבר אינו פוטר את החברה משתלום פיצוי על איחור. בהיבט המשפטי, השופט הבהיר כי הסיכון לקריסה כלכלית של הקבלן המבצע מוטל על המוכר. "הקבלן המבצע הוא ספק 'פרטי' שנבחר ומנוהל על ידי המוכר, בעוד שלקונה אין כל מעורבות או השפעה על זהותו", כתב.

עו
עו"ד גיל אלימלך | צילום: מיכל ממן, פסקדין

במישור העובדתי, השופט הבהיר כי חוות הדעת מטעם החברה לא שללה את השפעתם של גורמים המצוים באחריותה וקשורים בעיכוב.

גם לגבי הקבלן הבא, שנקלע להקפאת הליכים, השופט הבהיר כי "הפסיקה הכירה בכך שעיכוב במסירת דירה הנובע מאישורים חסרים מטעם הרשויות, ואף כתוצאה מהפסקת הבניה בעקבות צווים שיפוטיים, הינו סיכון שמצוי באחריות היזם, ואינו פוטר אותו מפיצוי הרוכשים שנקבע בחוק המכר".

לאחר שניתח את הנסיבות, השופט הכיר בעיכוב בן חודשיים לנוכח שינויים שנעשו בדירת התובעים, ועיכוב בן חודש מפאת המצב הבטחוני בתקופת צוק איתן.

סכום הפיצוי (כ-180,000 שקל) התבסס על הערכת שמאי מטעם התובעים, בהפחתה מסוימת של הערכת שווי השכרת הדירה. החברה תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל, והוצאות משפט.

ב"כ התובעים: עוד אביתר אנגלרד

ב"כ הנתבעת: עו"ד אלי כהן, עו"ד יעד גורדון

עו"ד גיל אלימלך עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל