בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונהתביעה של רוכשי דירה במזרח תל-אביב, שטענו כי הליקויים הרבים שנמצאו בה מצריכים שיפוץ רחב בעלות של כ-570 אלף שקלים. השופטת כרמלה האפט קיבלה את רוב טענות הרוכשים נגד חברת הבנייה "נתנאל גרופ", אך לעניין הפיצוי אימצה את חוות דעתו של המומחה שמינתה, ופסקה להם כ- 165 אלף שקלים בלבד.

בתביעה שהגישו הדיירים בינואר 2013, הם סיפרו כי רכשו את הדירה מהקבלנית "על הנייר" ועם כניסתם הם גילו בה ליקויים רבים.

הליקוי העיקרי היה בצנרת, מה שגרם לכך שבמשך תקופה ממושכת הדיירים סבלו מנזקי רטיבות שלא אפשרו מגורים סבירים משום שלטענתם הדירה התמלאה בכתמים מכוערים וריח לא נעים של עובש, עד כדי כך שהם התביישו לארח בה.

הדיירים טענו כי החברה אמנם ניסתה לתקן את הרטיבות אך היא שבה והופיעה בכל חורף, והם התייאשו. בהקשר זה הם טענו כי מצבה הרעוע של הדירה גרר "פגיעה בשמה הטוב" וערכה ירד באופן משמעותי.

הדיירים הוסיפו עוד כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה שכן היא מכרה להם דירת שישה חדרים אך בפועל אחד החדרים היה קטן ובלתי ראוי למגורים ולכן הם נאלצו להסב אותו לחלק מהסלון. עניין זה גרם לירידת ערך נוספת.

בתביעתם הם דרשו לחייב את החברה לכסות את הוצאות השיפוץ הרחב שכעת עליהם לבצע בדירה, לממן להם דיור חלופי לתקופת השיפוצים ולפצות אותם על ירידת הערך ועל עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה להם. בסך הכל הם דרשו כ-570 אלף שקל.

מן העבר השני החברה טענה כי ליקויי הרטיבות  היו קלים ביותר והיא תיקנה אותם מזמן, וכי נותר עוד ליקוי מינורי במדרגות שוודאי אינו עולה כדי הסכום המופרז שדרשו התובעים.

לעניין החדרים בדירה טענה החברה כי הדירה שווקה כדירת חמישה חדרים וחדר קטן נוסף, והדיירים ידעו על כך וביקשו לבצע את השינוי התכנוני. היא הוסיפה כי עד להגשת התביעה הם אף לא העלו בפניה כל טענה בנושא הזה, ולכן אין לקבלה כעת.

תביעה מוגזמת

כל אחד מהצדדים הביא חוות דעת שתתמוך בטענותיו, אולם השופטת האפט החליטה על מינוי מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט. לאחר שהתקבלה חוות דעתו, במסגרתה נקבע כי ערך הדירה ירד ועדיין יש בה ליקויים רבים, השופטת החליטה לאמץ אותה.

השופטת ציינה כי היא מקבלת את תיאורם "מכמיר הלב" של הדיירים על הסבל שנגרם להם עקב הליקויים. עם זאת, ובהתאם לחוות הדעת, היא קבעה כי הסכומים אותם דרשו לא הוכחו והיו מרחיקי לכת.

לעניין החדר הקטן השופטת אימצה את קביעת המומחה, שלפיה תכנון החדר היה לקוי ולא עמד בתקנים.  עם זאת, השופטת מצאה כי התובעים ידעו על כך בעת חתימת החוזה, ובסופו של דבר שטח הדירה תאם את התחייבות החברה. לפיכך, מדובר לטעמה בנזק קל ביותר.

בסופו של דבר השופטת פסקה לתובעים כ-140 אלף שקלים כפיצוי על ליקויי הבנייה, ירידת הערך, עגמת הנפש והוצאות הדיור החלופי בתקופת השיפוצים. בנוסף לכך חויבה החברה גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקלים.

שמות באי הכוח של הצדדים לא צויינו

עו"ד טל אזוגי עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין