אדם ששכנו עמו הוא מסוכסך מזה שנים הכפיש אותו בפני אשתו, ישלם על כך ביוקר. השופטת קרן מילר מבית משפט השלום בירושלים קיבלה תביעת דיבה שהוגשה נגד השכן, שאמר לאחרים באופן שקרי כי התובע שלח לאשתו תמונות פורנוגרפיות. השכן אמנם הודה בטעות והתנצל אבל זה לא ממש עזר לו. הוא חויב לפצות את התובע ב-22,500 שקל.
המקרה אירע לפני כשנתיים, כאשר בין הנתבע ואשתו לבין אשת התובע התפתח ויכוח. מלבדם נכחו במקום שכנה נוספת ופקחי עירייה שהוזעקו לשם. במהלך הוויכוח אמר הנתבע לאשת התובע כי בעלה (התובע) שלח לאשתו "תמונות של פורנוגרפיה". כעבור חודש הגיע כתב התביעה.
לטענת התובע, שכנו הוציא דיבתו רעה כשהציג אותו כאדם שמטריד מינית בפני אשתו, שכניו ומכריו. לשיטתו, הדבר מזכה אותו בפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק לשון הרע.
הנתבע הבין שהסתבך באמירה שקרית וניסה לצאת מזה. הוא הודה אמנם שהתובע לא שלח לאשתו תמונות פורנוגרפיות, ואף התנצל על כך. עם זאת, הוא "תיקן" את עצמו וטען שהתובע שלח תמונה של נשים מאתר של נערות ליווי, והגיש את התמונה לבית המשפט.
הנתבע ניסה לתקוף בחזרה כשטען כי במהלך הויכוח הופנו אליו ואל אשתו הכפשות ועלבונות ואי אפשר לצפות ממנו שיישאר אדיש ולא יגיב, כך שיש להחיל כאן את הגנת תום הלב.
מעבר לזה הוא טען כי דבריו נאמרו רק לאשת התובע כך שלא מתקיים יסוד ה"פרסום" אשר נדרש בתביעת לשון הרע.
השכנה שמעה
השופטת קרן מילר דחתה את טענת הנתבע לפיה רק אשת התובע שמעה את ההכפשה העסיסית. לדבריה, מסרטון שצילמה אשת התובע בזמן הויכוח והוגש כראיה, עולה בבירור שהשכנה שנכחה במקום שמעה את הדברים. מכל מקום, הדגישה, יסוד הפרסום מתקיים גם אם הדברים נאמרו רק לאשת התובע.
בהתחשב בכך שהנתבע הודה שהדברים שאמר הם בגדר "לשון הרע", ובהינתן הקביעה שהם פורסמו, כתבה השופטת שמתקיימות לגבי הנתבע יסודות העוולה. לפיכך, היא ניגשה לבחון אם עומדות לנתבע הגנות כלשהן.
ביחס להגנת "אמת דיברתי" כתבה השופטת שהיא אינה רלוונטית שעה שהנתבע מודה שמדובר בשקרים. גם ביחס לגרסתו ה"מתוקנת", לפיה נשלחה תמונה מאתר המציג נערות ליווי, קבעה השופטת שלא מדובר בתמונה בעלת קונוטציה מינית, ובכל אופן לא הוכח שהיא אכן נשלחה.
השופטת קבעה שהנתבע גם לא יכול ליהנות מהגנת תום הלב והוא לא הוכיח שחלה עליו חובה לפרסם את המידע. בנוסף, הוא לא הוכיח "עניין אישי כשר" עליו ניסה להגן בפרסום ההשמצות על התובע. השופטת הבהירה אמנם שבמקרה של עלבונות הדדיים הפסיקה מאפשרת להותיר את שני הצדדים קירחים מפיצוי, אבל במקרה זה – בו נאמרו ביודעין הכפשות כוזבות – אין לכך מקום.
בפסיקת הפיצוי שקלה השופטת לחובת הנתבע את חומרת הדברים שאמר, שעלולים לפגוע במרקם היחסים שבין בעל לאשתו.
לטובתו היא התחשבה בכך שהתנצל ובעובדה שרק השכנה נחשפה לאמירות. בנוסף, לאור העובדה שהדברים נאמרו במהלך ויכוח סוער ורווי האשמות, גם מתבונן מהצד יכול היה להטיל ספק באמיתות הדברים שנזרקים לחלל האוויר.
בנסיבות אלה חויב הנתבע לשלם לשכנו פיצוי של 15,000 שקל בתוספת 6,000 שקל שכ"ט עו"ד ו-1,500 שקל הוצאות משפט.
ב"כ התובע: עו"ד יצחק כהן
ב"כ הנתבע: עו"ד ד"ר יונה שרקי
עו"ד אהוד גרין עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.