באופן אישי אני לא בעד מחשבות על המוות, גם לא בעת מלחמה. בעיניי, אם כבר חושבים על מוות זה צריך להיות בפן החיובי – מה משאירים בטוב, באושר, ולא רק מוות כפשוטו. בלאו הכי, כשמדובר על חיילים וחיילות צעירים, הם בדרך כלל לא צברו רכוש רב ולכן הצוואה שלהם מאופיינת בעיקר כעניין רגשי. ציווי להמשיך בחיים, להמשיך לחייך וכן הלאה.

ובכל זאת, יש לי כמה הצעות פרקטיות:

  • דאגו לביטוח – אם יש לכם ביטוח חיים, כדאי לפנות לסוכן הביטוח ולהגדיל את ביטוח החיים לתקופת המילואים שבה יש יותר סיכון, ולברר מה הכיסוי המתאים. מי שאין לו ביטוח חיים ומעוניין לעשות כזה, צריך לבדוק מול הסוכן הביטוח לגבי תקופת האכשרה שצריכים לעמוד בה לפני שזכאים לכיסוי ביטוחי.
  • בררו מה מעמדכם הזוגי – במקרה של מוות חלילה, בני ובנות זוג של נופלים שאינם נשואים צריכים להוכיח את הזוגיות על מנת שיוכרו כידועים בציבור ויקבלו זכויות במקרה של מוות. אצל נשואים זה קל יותר, כי הנישואים רשומים במרשם ויש סטטוס ברור – נשואים או גרושים. לעומת זאת, ידועים בציבור צריכים להוכיח את מעמדם מול הרשויות, מול חברות הביטוח ובכלל.  
  • נשואים? שקלו להשאיר שטר ביטחון לגט ולמניעת עגינות – מדובר במסמך שנועד לסייע לבן או בת הזוג אם חס וחלילה יקירם נפל בשבי או שגופתו לא נמצאה.
  • ערכתם צוואה? הפקידו אותה – מאז הקורונה, הרשם לענייני ירושה מאפשר להפקיד צוואה מרחוק, וניתן לעשות זאת בשני אופנים: באמצעות נוטריון, שהוא עו"ד בעל וותק משמעותי שהוסמך לתפקיד; או בעצמכם, באופן מקוון באמצעות רישום למערכת ההזדהות הממשלתית. אם בחרתם לעשות זאת בעצמכם, תצטרכו להעביר את הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה תוך מספר ימים. לשם כך אפשר להיעזר במי שיוצא מהשטח לאפטר או לשלוח את הצוואה בדואר.

איך עורכים צוואה?

ראשית, אין צורך בפזיזות. דעו שחוק הירושה מעניק את הרכוש לקרובים לכם גם בלי צוואה. אם אין לך ילדים ובן או בת זוג, הרכוש מועבר להורים, ובהעדרם הוא מועבר לאחים וכן הלאה. כלומר, תמיד יש פתרון בחוק הירושה. יחד עם זאת, אם רוצים לקבוע הוראות שונות מברירת המחדל שבחוק, צריכים לערוך צוואה.

צוואה יכולה להיעשות בכמה דרכים, כאשר הדרך הטובה ביותר לטעמי היא בפני נוטריון, ובלבד שהוא עו"ד לדיני משפחה ולא נוטריון ללא התמחות ספציפית. נוטריון שמתמחה במשפחה יידע לערוך את הצוואה כפי שצריך והסיכון שתתקבל בעתיד התנגדות לצוואה פוחת משמעותית.

לאחר מכן יש את הצוואה בעדים. העדים יכולים להיות כל מי שאינו יורש על פי אותה צוואה ואין לו נגיעה אליה, והוא מעל גיל 18. רבים מכירים את זה כצוואה בפני עו"ד, שעורך הדין ואדם נוסף ממשרדו הם העדים.

הצוואה הנוספת שרלוונטית היום יותר מתמיד היא צוואה בכתב יד, שכן ניתן לערוך אותה בשדה הקרב וכאמור – ניתן גם להפקיד אותה לבד אצל הרשם לענייני ירושה. מדובר בצוואה תקפה לכל דבר ועניין ובלבד שהמצווה עורך אותה בכתב ידו, ומציין בה תאריך וחתימה. יש הסוברים כי קל יותר להתנגד לה כי היא ניתנת תחת לחץ – למשל בעת מלחמה שבה יש הטיה מסוימת של רגשות שמשפיעים על המצווה – ולכן ניתן יהיה לתקוף אותה אם היא הוראותיה יהיו קיצוניות בצורה לא סבירה.

סוג נוסף של צוואה שמתקבל לעיתים נדירות, נקרא "שכיב מרע". מדובר על מצב שבו אדם אומר ליד שני עדים את שעל ליבו ורצונו, ולאחר מכן הוא מת, ותוך שהם מתעדים את הדברים שלו. כאן במיוחד יש חשיבות לזהות העדים ולתיעוד.

בכל מקרה, נקווה כי החיילים והחיילות שבשטח יפנו לעו"ד לערוך צוואה, כדי להחליף את הצוואה הזמנית שערכו. בסופו של יום רק עו"ד מיומן ומקצועי שהוא גם נוטריון העוסק בתחום דיני המשפחה יכול לתת להם הגנה מקסימלית מפני התנגדויות לצוואה, לתת להם נקודות למחשבה על מה נהוג במקרה של פטירה. זכרו שצוואה עורכים אומנם בנקודת זמן מסוימת, אבל מקווים כי היא תתממש רק בעוד עשרות רבות של שנים.

כדי לממש את הצוואה לאחר הפטירה, צריכים להגיש בקשה לצו קיום צוואה. ניתן לעשות זאת ברשם לענייני ירושה באופן מקוון – דיגיטלי, וניתן גם בהסכמת כל היורשים לעשות זאת בבית הדין הרבני.

עו"ד מקצועי יכול לבחון בדיעבד את הצוואה שנערכה, להחליט איפה להגיש אותה ואם נפלו בה פגמים שניתנים לריפוי, הוא יכול לפעול לקיומה חרף הפגמים כדי שרצונו של המת יתממש.

חיה לזר נוטקין, עו"ד, מגשרת ונוטריון, עוסקת ב- דיני משפחה, ירושות וצוואות

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.