ב-2015 העבירה אישה לאדם שהציג עצמו כעורך דין 700,000 שקל. הוא הבטיח שירכוש עבורם נכס בשותפות. בהמשך התברר לה שנפלה קורבן לנוכל. תביעה שהגישה נגד אשתו, שבחשבונה הופקדו רוב הכספים, התקבלה לאחרונה.

התובעת סיפרה שבאוקטובר 2014 ביקשה לרכוש דירה להשקעה בנתניה וחיפשה עורך דין שייצג אותה בעסקה.

בעקבות המלצת חברתה פנתה לאיש שהציג עצמו כעורך דין מוסמך. בינואר 2015 פנה אליה האיש והציע לה לרכוש עמו ביחד נכס בפרדס חנה. הוא החתים אותה על הסכם השקעה והיא העבירה לו על חשבון תמורת הנכס סך של 711,955 שקל.

לאחר כמה שבועות התגלה לה שהאיש אינו עורך דין והוכרז כפושט רגל ב-2010. היא גילתה שהנכס מעולם לא נרכש על ידו וכי הוא הוליך אותה שולל, בדה את פרטי העסקה מליבו תוך זיוף מסמכים.

לדבריה, רוב הכספים שהעבירה הופקדו בחשבונה של אשתו מאחר שכפושט רגל חשבונו הוגבל. לטענתה, האישה הייתה מודעת למצבו המשפטי של בעלה ולאיסור שחל עליו לנהל חשבון והיא הייתה מעורבת בהונאה תוך הסתרת הכספים.

בת הזוג טענה מצידה כי אין לה קשר לעיסוקיו של בעלה והיא אינה מעורבת או בקיאה בהם. לדבריה, לא ידעה שהוא מצוי בהליך פשיטת רגל. היא סיפרה שבמשך שנות זוגיותם בעלה היה מפקיד מעת לעת בחשבונה כספים והיא לא תיארה לעצמה שחשבון הבנק שלה משמש מסלקה לכספים גנובים והניחה שמדובר בשכר מעבודתו.

לא דומה להשאלת אופניים

אך השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב הטיל ספק בגרסת בת הזוג. לדבריו, אין זה סביר שלא ידעה כי בעלה פושט רגל ומתחזה לעורך דין נוכח קרבתה הרבה אליו כזוגתו שחיה עמו. זאת ועוד, היא המשיכה לחיות עמו בדירתם עוד זמן רב לאחר שגם לגרסתה המידע על מעשי הנוכלות שלו נודע לה.

הוא הוסיף שגם אם הנתבעת לא ידעה שבן זוגה פושט רגל ומתחזה לעורך דין, אין בכך כדי להועיל לה. זאת מכיוון שהוכח שהיא מסרה לשליטתו את חשבון הבנק שלה תוך הסתרת עובדה זו מהרשויות ועל מנת לאפשר לו להתגבר על מגבלות שהייתה ערה לקיומן.

עו"ד כרמית סוויד (צילום: ינאי יחיאל)
עו"ד כרמית סוויד | צילום: ינאי יחיאל

השופט הבהיר שהמחוקק מצא לנכון להגביל את השימוש בחשבונות בנק במקרים שונים כגון עקב חילול שיקים ופשיטת רגל על מנת להגן על הציבור מפני מי שפעילותו הכספית כשלה. ״העמדת חשבון בנק לשימושו של אחר ללא הגבלה ופיקוח אינה דומה להשאלת אופניים לחבר או אף לבן זוג״ כתב והדגיש כי די בכך כדי לחייב את האישה בגין הנזקים שנגרמו לתובעת.

עוד כתב השופט כי ניכר שהנתבעת הייתה מודעת לבעייתיות הרבה בהתנהלות בן זוגה והתנהלה תוך עצימת עיניים. בנסיבות אלה, התובעת פטורה מהחובה להוכיח שהנתבעת ידעה לפרטי פרטים שאסור לו לנהל חשבון בנק ואת האופן המדויק בו ניצל את חשבונה לצורך הונאת קורבנותיו.

לפיכך קבע השופט שבת הזוג אחראית כלפי התובעת ועליה לפצות על הנזק. השופט הפחית מהסכום שהגיע לחשבון הבנק של בת הזוג, בסך 605,000 שקל, סכום שכבר השיבה לתובעת בסך של כ-200,000 שקל.

בסך הכל חויבה הנתבעת במלוא סכום התביעה, בסך 385,955 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 56696-06-15

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו״ד כרמית סוויד עוסק/ת ב- בנקים 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל