לפני כארבע שנים הגיש אדם תביעה נגד שניים ממכריו בה טען כי הלווה להם 100,000 שקל שלא הוחזרו. הנתבעים הכחישו שקיבלו את הכסף. התובע לא הציג מסמכים להוכחת ההלוואה אך הקלטה שהגיש שכנעה את בית המשפט לקבל את התביעה חלקית ולחייב את אחד הנתבעים להשיב 50,000 שקל בתוספת ריבית והצמדה.
התובע סיפר כי בינו לבין הנתבעים היו יחסי חברות ואמון. לדבריו, באוקטובר 2006 הוא העניק להם 100,000 שקל לאחר שביקשו ממנו הלוואה לצורך פתיחת עסק למכירת גחלים ושטיפת מכוניות. הוא הוסיף כי הנתבעים התחייבו להחזיר לו את ההלוואה בתוספת 1.5% בתוך שנה אך הם לא עשו כן. התובע הציג העתק של שטר חוב עליו חתמו הנתבעים להבטחת החזר ההלוואה.
הנתבעים מצידם הכחישו שקיבלו מהתובע כספים. הנתבע הראשון הבהיר כי בינו לבין התובע היו קשרים עסקיים. לדבריו, הוא מנהל מוסך והתובע, סוחר רכב במקצועו, הביא מעת לעת רכבים לתיקון במוסך. הוא הוסיף שמעולם לא חתם על שטר החוב שהעתקו צורף לכתב התביעה ומדובר במסמך מזויף.
גם הנתבע השני הכחיש את מתן ההלוואה וטען כי מעולם לא שררו בינו לבין התובע יחסי ידידות. לדבריו, הוא היה בעבר שותף של הנתבע הראשון במוסך שהפעילו יחד אך בתקופה הרלוונטית לתביעה כבר לא היה פעיל בעסק. גם הוא הכחיש שחתם על שטר החוב והצטרף לטענות הזיוף.
התובע הבהיר בתגובה שאין בידו העתק שטר החוב המקורי ואישר כי לא נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה. ואולם, להוכחת גרסתו הוא הגיש הקלטות של שיחות שנערכו בינו לבין הנתבע הראשון בשנים 2010-2014 ואשר עולה מהן לטענתו כי הוא אכן העניק הלוואה לאיש.
מסמכים חיוניים
השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים מבית משפט השלום בקריות קיבלה את התביעה חלקית.
היא הבהירה כי על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חוזה הלוואה טעון מסמך בכתב. ואולם תנאי זה לא חל כשהמלווה אינו עוסק במתן הלוואות כמקצוע, כמו במקרה זה.
עוד לדבריה, הנתבעים לא הביאו כל ראיה לתמיכה בטענתם כי שטר החוב מזויף. השופטת ציינה כי במהלך חקירתו התובע שינה את גרסתו ולא הציג מסמכים שהיו יכולים לתמוך בטענותיו וללמד על אופן מתן ההלוואה או הכספים ומועד משיכתם מהחשבון.
השופטת כתבה כי עדות התובע הייתה מלאת סתירות ולא עקבית ואין בה הסבר המניח את הדעת מדוע לא צורפו לתביעה מסמכים רלבנטיים וחיוניים. כמו כן, ניכר כי הוא הסתיר מבית המשפט מידע רב.
עם זאת, השופטת קיבלה את ההקלטות שהגיש התובע כראיה קבילה וקבעה כי עולה מהן שהנתבע הראשון אכן קיבל הלוואה מהתובע. בהקלטה הנתבע מאשר שקיבל מהתובע כספים ומציין כי מדובר ב-50,000 שקל ולא 100,000 כמו שטען התובע. בנוסף, הנתבע מבקש בהקלטה לחלק את החזר ההלוואה לתשלומים חודשיים.
בסופו של דבר התקבלה התביעה נגד הנתבע הראשון חלקית והוא חויב לשלם לתובע 50,000 שקל בתוספת הצמדה וריבית ובסך הכל 69,830 שקל. בנוסף הוא חויב בהוצאות בסך 6,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
התביעה נגד הנתבע השני נדחתה.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שלמה כץ עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל