לפני כ-7.5 שנים נולד תינוק בבית החולים הדסה בירושלים כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. השופט צבי ויצמן פסק כי האחריות לנזק מוטלת במשותף על הוריו ועל צוות בית החולים. ההורים לא ביצעו מעקב היריון והסכימו לקיסרי רק לאחר שהתייעצו עם רב ואילו בית החולים עיכב יתר על המידה את הניתוח. הפיצוי: כ-3 מיליון שקל.
הוריו של הקטין משתייכים לעדה החרדית ובמועד לידתו האם הייתה כבת 20. במהלך ההיריון היא לא הייתה במעקב רפואי ולא ביצעה את הבדיקות הבסיסיות למעט פעמים ספורות בהם הגיעה לבית החולים הדסה כשלא חשה בטוב, אז גם עלה חשד שהעובר גדול.
במרץ 2011, כשהאם בשבוע 41+5, הגיעו בני הזוג לבית החולים. האם חוברה למוניטור בו נמצא ״קו בסיסי לא ברור, ספק שתי האטות קלות״. כשלושת רבעי שעה לאחר מכן היא חוברה למוניטור חוזר שתוצאותיו היו חריגות. האם הועברה לחדר לידה והומלץ לה על ניתוח קיסרי חירום. בני הזוג סירבו להתערבות כלשהי ורק 40 דקות לאחר מכן הסכימו, לאחר שהתייעצו עם רב.
התינוק חולץ מהרחם במשקל של מעל 5 ק״ג כשהוא במצב של תשניק. הוא נולד כחול, ללא דופק וללא נשימה. בתינוק בוצעה בו החייאה ממושכת והוא הועבר לפגיה. בהמשך אובחנה פגיעה רב מערכתית שכללה פגיעה מוחית כתוצאה מחוסר חמצן ושיתוק מוחין. כיום הקטין סובל מנכות בשיעור של 100% בגין פיגור שכלי קשה, שיתוק מוחין ואפילפסיה.
בתביעה שהגישו ההורים והקטין נגד בית החולים נטען כי הניתוח בוצע באיחור ניכר והצוות לא התייחס כראוי למצוקת העובר שהתבטא כבר בניטור הראשון.
בית החולים טען מנגד כי יש לייחס לתובעים אחריות מכרעת לנזקי בנם מאחר שלא הסכימו לניתוח בזמן. לדבריו, על אף מאמצי השכנוע הרבים מצד הרופאים האם חזרה ואמרה ״בעזרת השם הכל יהיה בסדר״ וסירבה לכל התערבות. הוא ציין כי המקרה ותוצאותיו הקשות היה טראומטי לכל הצוות.
״אדישות גמורה״
השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי ההורים ובית החולים אחראים במשותף לנזק שנגרם לקטין.
השופט קבע כי העובדה שהתובעת הייתה בהיריון מתקדם מאוד כשהתקבלה ביום הלידה ושמשקלו של העובר היה גדול, כמו גם העובדה שהיא לא ביצעה בדיקת עומסי סוכר הצריכו מידת זהירות כפולה ומכופלת מצד הצוות.
לדבריו, הצוות הרפואי כשל בהתייחסותו לתוצאות הניטור הראשון והיה צריך לבחון ב״שבע עיניים״ את הממצאים החשודים. כך, המיילדת הייתה צריכה לדווח לרופא בכיר על ממצאים אלה אך היא לא עשתה כן ובכך חלף זמן יקר שהגביר את מצוקת העובר.
לצד רשלנות זו של הצוות קבע השופט כי יש לייחס לתובעים אשם ניכר שכן גם הם הביאו לעיכוב משמעותי בביצוע הניתוח הקיסרי בכך שסירבו לניתוח במשך פרק זמן של כ-40 דקות.
השופט סיכם כי ההורים ובית החולים הם ״מעוולים במשותף״ וכל אחד מהם נושא ב-50% מהנזק.
השופט העריך את נזקי התובעים ב-6,174,000 וקבע כי על בית החולים לפצות אותם בחצי מהסכום, סך של 3,087,000 בניכוי חצי מתגמולי הביטוח הלאומי.
בית החולים חויב בשכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% מהפיצוי הסופי.
ב״כ התובעים: עו״ד עמוס גבעון
ב״כ הנתבעת: עו״ד דפנה רוזן זינגר ועו"ד סיגל תירוש
עו"ד שי פויירינג עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל