הלכה חדשה ניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון בנוגע למשיכת רכיב פיצויי הפיטורים בקרנות הפנסיה לטובת נושים בפשיטת רגל ובהליכי חדלות פירעון. בפסק דין מעמיק קבע השופט יצחק עמית בהסכמת השופטים דוד מינץ ודפנה ברק-ארז, כי כאשר מדובר בקרנות פנסיה חדשות (כולל קופות גמל וביטוחי מנהלים) העברת הפיצויים לידי הנאמן או הממונה כפופה לאישור של בית המשפט, שהונחה לשקול שורה של פרמטרים טרם ההחלטה. לעומת זאת, פיצויים שנצברו בקרנות פנסיה ותיקות לא ניתנים למשיכה כלל עד מועד הזכאות.
לפני כשנתיים אישר בית המשפט המחוזי למנהל מיוחד לפדות פיצויי פיטורים של כ-97 אלף שקל שצבר פושט רגל בקרן הפנסיה ".א.ש". זאת, בניגוד לעמדת הקרן, שטענה כי מדובר בכספים מוגנים שאסור למשוך עד למועד הזכאות לקצבה.
במסגרת ערעור שהגישה הקרן על החלטה זו הציג היועץ המשפטי לממשלה את עמדת הממונה על שוק ההון, שתמכה בגישת הקרן. בעקבות זאת הגיעו הצדדים להסכמה כי לא ניתן לפדות את פיצויי הפיטורים במקרה הנוכחי.
הגנה מרוככת
עם זאת, שופטי העליון החליטו שיש לסוגיה הזו השלכות רוחב שבכל זאת מצריכות פסק דין עקרוני, וזה ניתן על ידי השופט יצחק עמית בהסכמתם של חבריו לכס השיפוט, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט דוד מינץ.
השופט התייחס תחילה להגנה הייחודית הקבועה בפקודת פשיטת הרגל ובמתכונת דומה גם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על כספי גמל, נוכח תכליתם הסוציאלית.
כך, בעוד שהכלל הוא כי נכסי החייב מוקנים לנאמן באופן אוטומטי, קובעת הפקודה כי משיכת כספי גמל מחייבת אישור של בית משפט. ואולם, כשמדובר בכספים שמיועדים לקצבה (עקב אובדן כושר עבודה או פרישה לפנסיה) לא ניתן למשוך אותם לפני מועד הזכאות.
השאלה שעמדה לדיון היא מה מעמד רכיב הפיצויים שהצטרף להפרשות לפנסיה בצו ההרחבה מ-2008. האם הם נחשבים לכספי גמל שניתן למשוך באישור או שמא מדובר בכספי קצבה שאסור לפדות כלל?
השופט עמית ציין כי התשובה מורכבת משום שמצד אחד מדובר בכספים בעלי "אופי פנסיוני", במיוחד לאחר תיקון 3 לחוק קופות הגמל שהגביל משמעותית את האפשרות למשוך אותם. מצד שני, יש להם תכליות נוספות כמו במקרה של סיום יחסי העבודה, שאז הם עשויים לשמש כהכנסה חלופית עד למציאת מקום עבודה חדש.
השופט עמית קבע כי ההכרעה לגבי אופי הכספים מחייבת הבחנה בין קרנות פנסיה ותיקות (עד 1995) לבין קרנות הפנסיה החדשות, ובכללן קופות הגמל וביטוחי המנהלים.
בכל הנוגע לקרנות החדשות השופט סבר כי לנוכח אופיים הדואלי של הפיצויים יש להגן עליהם באופן מרוכך ולהשאיר את שיקול הדעת בידי בית המשפט.
בצד זאת, השופט הדגיש כי מאחר שלהחלטה כזו השלכות משמעותיות על הביטחון הכלכלי של החייב יש לקבל אותה בכובד ראש ולאפשר את המשיכה רק כמוצא אחרון.
שיקולים נוספים שמנה השופט הם: השפעת המשיכה על גובה הקצבה של החייב, המצב הכלכלי והבריאותי שלו ושל בני משפחתו, היכולת שלו להמשיך לצבור זכויות פנסיוניות, הסכום הסופי שייכנס לקופת הנושים בהתחשב בעלויות הפדיון, סוגי הנושים, נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב ותום ליבו.
באשר לקרנות הוותיקות הדברים שונים משום שמשיכת רכיב הפיצויים תגרור שלילה מוחלטת של הזכויות הפנסיוניות שצבר החייב בהתאם לתקנון שחל עליהן. בנסיבות אלה, קבע השופט, הכספים צריכים להיות מוגנים הרמטית ואסור לפדות אותם לפני מועד הזכאות.
ב"כ המערערת (הקרן): עו"ד אלישע שור ועו"ד מעיין לוי
ב"כ החייב: עורך דין גואל זכריה
המנהל המיוחד: דוד הרשקוביץ, עורך דין פשיטת רגל
ב"כ היועמ"ש: עו"ד לימור פלד
ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד רו"ח אסף ברקוביץ
עו"ד שרון אורן עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל