בית משפט השלום באשקלון קבע לאחרונה כי "המשביר לצרכן" אחראית לכך שלקוחה שברה את הירך לאחר שדלתות הזזה אוטומטיות נסגרו עליה ביציאה מסניף שפעל בקניון ברחובות. בכך, דחתה השופטת אורית חדד את טענת ה"משביר" שלפיה היא נפלה בשל חוסר יציבות שנובע ממחלת ניוון שרירים ממנה היא סובלת. עם זאת, הנכויות והנזקים להם טענה הלקוחה לא התקבלו, לאחר שנפסק כי רוב הבעיות מהן היא סובלת נובעות מהמחלה ולא מהתאונה. לפיכך, נפסקו לה פיצויים מתונים בסך 78 אלף שקלים בתוספת הוצאות של כ-33 אלף שקלים.  

בתביעה שהגישה הלקוחה ב-2010, שנה ו-10 חודשים לאחר שנפצעה, היא סיפרה כי התאונה התרחשה כשסיימה לערוך קניות וביקשה לצאת מהחנות. בשלב הזה דלתות ההזזה האוטומטיות נסגרו עליה בחוזקה והיא נפלה ונחבלה קשות. לאחר שפונתה לבית החולים "קפלן" התברר כי הירך הימנית שלה התרסקה והיא עברה ניתוח קיבוע.

התובעת טענה כי "המשביר" החזיקה את המקום ולכן אחראית לנזקים שנגרמו לה. בהקשר זה היא טענה כי התאונה שינתה באופן קיצוני את חייה, שכן למרות התמודדותה עם מחלת ניוון שרירים (SMA) עד לתאונה התניידה באופן עצמאי וכמעט לא נעזרה באביזרים תומכים. אלא שבעקבות התאונה הפכה נזקקת ומתקשה בביצוע פעולות שקודם לכן הייתה עושה בקלות.

לעומת זאת, גרסת ההגנה של "המשביר" וחברת הביטוח שלה "כלל" הייתה שהתאונה אירעה בגלל חוסר יציבות שמקורו במחלה ממנה סובלת התובעת ולא היה לה כל קשר לדלתות ההזזה. הנתבעות הצביעו על כך שלתובעת קרו בתקופה הרלוונטית מקרי נפילה רבים וברישומים הרפואיים שלה כתוב שההליכה שלה לא יציבה. גרסה זו מקבלת חיזוק מכך שלא היו תלונות או פגיעות קודמות עקב בעיה בדלתות.

שימוש חסר גיבוי במחלה

השופטת אורית חדד העדיפה את גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה אף שלא נתמכה בעדויות. ראשית, השופטת מצאה את העדות שלה מהימנה ועקבית, והיא אף תאמה את המסמכים הרפואיים והתיאורים שלה בסמוך לתאונה. שנית, השופטת ייחסה ל"משביר" מחדל בכך שלא זימנה לעדות את השומר שנכח במקום –  העד היחיד שככל הנראה ראה את התאונה.

השופטת הוסיפה כי אף שהמחלה רלוונטית למצבה של התובעת לא היה מקום להשתמש בה "סתם כך" רק כדי להדוף את הגרסה שלה וללא ראיות ועדות שהייתה אפשרות להשיגן.

עו
עו"ד יצחק תורגמן | צילום: אתי לירז אביטבול

באשר לאחריות, נקבע כי לא הוצגה כל ראיה לכך שהדלתות היו תקינות ושנערכו להן בדיקות שוטפות וטיפולי תחזוקה. לכן היא מוטלת על שכם הנתבעות ויהיה עליהן לפצות את התובעת על נזקי התאונה.

ואולם, בהקשר הזה טענות התובעת להשלכות הקשות של התאונה לא הוכחו ואף נסתרו בידי מומחים שמונו מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי והאורתופדי. נקבע כי למעט צלקת, מצבה הנוכחי של התובעת נגרם עקב התקדמות טבעית של המחלה וללא קשר לתאונה.

לפיכך נקבע כי זכאות התובעת לפיצויים היא עבור הנזקים שנגרמו לה בסמוך לתאונה שבגינה עברה ניתוח שממנו הייתה צריכה להתאושש ולהחלים. בסך הכל נפסקו לה 78 אלף שקל עבור כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-33 אלף שקלים.

ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין אפרת אסף

ב"כ הנתבעות: עו"ד ורד וינשטוק

ב"כ צד ג' (ההודעה נדחתה): עו"ד רן ברג

עו"ד יצחק תורגמן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל