בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעה לתשלום חוב של בעלת עסק לעיצוב הבית כלפי ספקית פרקטים וחיפויי רצפה בגין סחורה שלא שילמה עבורה. הנתבעת טענה שהיא אישית לא חייבת לתובעת דבר שכן מדובר בחוב של חברה. הרשמת הבכירה אביגיל פריי דחתה את הטענה וקבעה שהנתבעת הייתה צריכה לעדכן את התובעת בדבר שינוי שעשתה בסוג העסק, מעוסק מורשה לחברה בע"מ. אם הייתה עושה זאת, התובעת הייתה יכולה לדאוג לקבל ביטחונות מתאימים.
במהלך 2018 סיפקה התובעת, ש.ב.א שירותי בינוי ואדריכלות - סיטונאות בע"מ, חיפויים לבעלת עסק לעיצוב הבית. הנתבעת, שפעלה באותו זמן באמצעות עוסק מורשה, מסרה לתובעת בעת ההזמנה את פרטיה ופרטי העוסק, והתובעת הוציאה חשבוניות על שם הנתבעת.
בתביעה על סכום קצוב שהגישה באוגוסט 2020 בהוצאה לפועל באמצעות עו"ד ליטל פאשה ממשרדו של עו"ד רן שדה, התובעת טענה כי הנתבעת לא שילמה לה עבור הסחורה. הנתבעת הגישה התנגדות והדיון בתיק הועבר לבית משפט השלום.
הנתבעת לא הכחישה את עצם קיומו של החוב, אך טענה באמצעות עו"ד צבי ברק כי אינה חבה בתשלום באופן אישי. זאת, לדבריה, מכיוון שהסחורה הוזמנה על ידי החברה שהייתה בבעלותה ולא על ידה, והשיקים שניתנו לתובעת היו של החברה. עוד לטענתה, בעלה שהיה מנהל בחברה שלח לתובעת הודעת דוא"ל בשנת 2019 בה עדכן שהנתבעת הפסיקה לפעול כעוסק מורשה והחלה לפעול כחברה בע"מ.
התובעת הגיבה שהודעת המייל הנטענת לא התקבלה מעולם. כתובת המייל שנטען כי אליו נשלחה ההודעה לא שייכת למנהל התובעת אלא למחסן ההזמנות, אך בכל מקרה, ההודעה לא התקבלה גם שם.
הישויות המשפטיות פעלו במקביל
הרשמת פריי קיבלה את התביעה. היא הסבירה שגרסת הנתבעת בדבר הודעת המייל נטענה על ידה רק בשלב מתקדם של ההליך, מה שמעלה תהיות לגבי אמינותה.
מעבר לכן, לגופה של הטענה קבעה הרשמת שאין בה הגיון, כיוון שלטענת הנתבעת היא פתחה את החברה במרץ 2019 וסגרה את העוסק מורשה רק באוקטובר אותה שנה. כלומר שתי הישויות המשפטיות, העוסק מורשה והחברה, פעלו במקביל. בכך, קורסת גרסתה שקיומה של החברה שוללת את קיומו של העוסק מורשה.
עוד ציינה הרשמת, כי העובדה שהשיקים שנמסרו לתובעת היו מחשבונה של החברה לא מוכיחה דבר, שכן בהרבה מקרים תשלומים משולמים על ידי צד ג' שאינו קשור לעסקה.
הרשמת הוסיפה כי זכותה של הנתבעת לבחור תחת איזו התאגדות משפטית לפעול, אך היה עליה לעדכן את התובעת על השינוי שעשתה – והיא לא הצליחה להוכיח שמסרה את ההודעה.
הרשמת קבעה שהיה על הנתבעת לוודא שהתובעת אכן קיבלה את המייל, כדי לאפשר לה לפעול לקבלת בטחונות מתאימים ביחס להתקשרות המעודכנת.
לפיכך הורתה הרשמת על שפעול הליכי ההוצאה לפועל למימוש החוב, וחייבה את הנתבעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 11,191 שקלים.
לקריאת פסק הדין בתיק 23007-10-20
ב"כ התובעת: עו"ד ליטל פאשה ממשרד עו"ד רן שדה ושות'
ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי ברק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.