מאז 2004 פולין היא חברה מלאה באיחוד האירופאי. לפיכך אזרחי פולין זכאים להטבות רבות וביניהן האפשרות ללמוד לימודים גבוהים המחירים מסובסדים; האפשרות לעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד ללא צורך בהיתר עבודה; האפשרות להתגורר בכל אחת מהמדינות ולנוע ברחבי האיחוד ללא הגבלת זמן; פטור מהצורך בוויזה לארה"ב. זכאות לטיפולים רפואיים.
אזרחות פולנית היא חלק ממכלול הזכויות האזרחיות שעוברות מדור לדור ומוענקות לאדם ביום היוולדו בהתאם לקריטריונים השונים הקבועים בחוק. לעיתים זכויות אלו נובעות מזכות האב, לעיתים מזכות האם, ולעיתים מהזכויות של שני ההורים (בנפרד).
עד לשינוי החוקה הפולנית ב-1951 היתה הבחנה ברורה ולפיה בן/בת שנולד/ה לזוג נשוי "רוכש" את זכויותיו האזרחיות מאת אביו; ואילו בן/בת שנולד/ה לזוג שאינו נשוי "רוכש" את זכויותיו האזרחיות מאת אימו.
לאחר השינוי נקבע כי לוולד מוקנות זכויות מאת שני ההורים, כלומר ניתן לבסס בקשה בהסתמך על זכויות האם או זכויות האב.
מהם הקריטריונים לקבלת אזרחות פולנית?
כדי לקבל אזרחות פולנית יש להוכיח לרשויות הפולניות ראשית כי אחד מאבות המבקש, אדם שעל-פי החוק המבקש יורש ממנו את אזרחותו, היה אזרח פולני. שנית יש להוכיח שאותו אזרח ואף אחד מצאצאיו עד למבקש, לא איבד את אזרחותו הפולנית.
אזרחות פולנית הוענקה לתושבי פולין לאחר אישור החוקה בשנת 1920 והזכות מוענקת לצאצאיהם של אזרחים פולנים מיד עם לידתם. חשוב לדעת כי אזרחותו של קטין (עד הגיעו לגיל 18) תלויה באזרחות ההורה ממנו "רכש" את זכויותיו האזרחיות עם היוולדו. אם אזרחותו של ההורה נשללה מסיבה כלשהי, הרי שהשלילה חלה אוטומטית גם על הקטין, ולעניין זה לא משנה שאותו קטין נולד בפולין, והיה אזרח פולני ואולי אף היה לו דרכון פולני.
מה יכולות להיות הסיבות לשלילת אזרחות?
הסיבה הנפוצה ביותר היא קבלת אזרחות נוספת, לענייננו - אזרחות ישראלית.
עד לשינוי שנערך בחוקה ונכנס לתוקף ביום 19.01.1951 - חל איסור על אזרחים פולנים לרכוש אזרחות נוספת. הסנקציה בגין רכישת אזרחות נוספת היתה שלילת האזרחות הפולנית. לאור העובדה שרוב יהודי פולין ששרדו את השואה עלו ארצה לאחר המלחמה וקיבלו אזרחות ישראלית עם או בסמוך לקום המדינה, הרי שרובם (מבחינת הדין הפולני) ביצעו עבירה שדינה שלילת האזרחות הפולנית.
יחד עם זאת, הוראות החוק הגדירו מקרים חריגים בהם קבלת האזרחות הזרה (הישראלית לענייננו) לא הביאה לשלילת האזרחות הפולנית. אציין שניים מהחריגים:
- החוק לא שלל אזרחות של קטין בגין קבלת אזרחות זרה, ולפיכך הסנקציה חלה רק על מי שנולד לפני יום 19.01.1933. (ואולם, אלא אם כן ההורה נספה בשואה, הרי שסביר להניח שגם ההורה קיבל אזרחות ישראלית לפני 1951. במקרה זה נשללה אזרחותו הפולנית, ומכיוון ששלילת אזרחות ההורה חלה גם על הילד, הרי אזרחותו של הקטין כן נשללה).
- אזרחות של אזרח פולני שהיה חייב בשירות מילואים בצבא הפולני לא נשללה גם אם רכש אזרחות זרה. הואיל וכל גבר פולני - בין אם חי בפולין או עזב אותה - היה חייב בשירות מילואים בצבא הפולני, הרי שאזרחותם של גברים לא נשללה, בתנאי שלא ערקו מהצבא הפולני. לעניין זה, הצטרפות לצבא זר (כמו צה"ל) דינה כדין עריקה מצבא פולין.
לכן, ניתן לסכם כי לצורך הוכחת הזכאות יש להוכיח שהאדם שעליו מסתמך המבקש לא קיבל אזרחות זרה לפני יום 19.01.1951, או לחלופין שמתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר:
- האזרחות נרכשה על פי זכויות האב (שכן האם לא היתה חייבת בשירות מילואים ולכן אזרחותה נשללה).
- האב לא גויס לצה"ל לפני יום 19.01.1951.
חשוב לציין שמדובר במידע כללי וייתכנו מקרים יוצאים מהכלל, כך שיש לבחון כל מקרה לגופו.
עו״ד אבי חורש הוא בעל משרד בוטיק העוסק בהוצאת אזרחות אירופאית
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.