ועדת הערר לפי חוק נכים (תגמולים ושיקום) שבבית משפט השלום בחיפה קיבלה לאחרונה ערעור של צעיר כבן 26 והורתה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל בשל התקף אפילפטי שעבר בשל חסר בשעות שינה במסגרת קורס של חיל המודיעין. יו"ר הוועדה השופט אורי גולדקורן קבע כי אף שהצעיר לקה בהתקף אחד ויחיד לא ניתן לשלול את אבחונו כחולה אפילפסיה לנוכח העובדה שהוא נוטל טיפול תרופתי שמונע התפרצות של התקפים נוספים.

הצעיר התגייס במאי 2012 והשתתף בקורס תובעני. כעבור כשלושה חודשים הוא קם לשמירה בסביבות 02:00 בלילה והחל להתעוות, לפרכס ולהוציא קצף מפיו עד שהתעלף. במסגרת אשפוז במחלקה הנוירולוגית בבית החולים איכילוב אובחן ההתקף כאפילפטי והצעיר החל לקבל טיפול תרופתי.

כחודש לאחר האירוע ביקש החייל להכיר בו כנכה צה"ל עקב מחלת האפילפסיה שהתפרצה כתוצאה מתנאי הקורס אך בקשתו נדחתה לאחר שנוירולוגית שבדקה אותו מטעם קצין התגמולים קבעה כי ההתקף האפליפטי הבודד לא מעיד על קיומה של אפילפסיה.

בערעור טען הצעיר כי ההתקף נגרם כתוצאה מתנאי הקורס האינטנסיביים, במהלכם כמעט שלא ישן. המערער הבהיר כי אובחן כחולה אפילפסיה וכי עבר רק התקף אחד משום שמיד לאחריו החל לקבל טיפול. לערעור הוא צירף חוות דעת נוירולוגית שקובעת במפורש כי הוא סובל מאפילפסיה אידיופטית שהתפרצה עקב תנאי השירות הצבאי.

מנגד קצין התגמולים נותר בדעתו וצירף חוות דעת משלימה שלה אותה מומחית שהבהירה כי לא ניתן לאבחן אפילפסיה על סמך התקף אחד.

מחקרים אינם חזות הכל

יו"ר הוועדה השופט גולדקורן קבע על סמך סיכום האשפוז של המערער כי ההתקף נגרם עקב חוסר שינה, ומכאן עבר לבדוק האם אפשר להכיר באותו התקף בודד כהתפרצות של מחלת האפילפסיה.

השופט ציין כי אמנם המאמרים הרפואיים שהוגשו לו מעידים שהאסכולה לא תומכת באבחון על סמך התקף בודד אולם קבע כי  הם "אינם חזות הכל".

"אי-הופעת התקפים נוספים לאחר ההתקף הראשון", כתב השופט, "עשויה להיות תוצאה של הטיפול התרופתי שהמערער קיבל מיד לאחר ההתקף הראשון". השופט ציין כי גם המומחית מטעם קצין התגמולים לא ידעה להשיב בוודאות על השאלה האם התרופה שנוטל המערער מונעת התקפים פוטנציאליים ולכן לא נשללה האפשרות ההיפותטית כי לו היה ממשיך בתנאי שירות דומים ללא טיפול תרופתי הוא היה סובל מהתקף אפילפטי נוסף. זאת בפרט לנוכח העובדה שממצאי הבדיקות שלו מעידים על ליקוי מולד שגורם לסף אפילפטי נמוך.

השופט הדגיש עוד  כי את חוק הנכים יש לפרש באופן מקל, לטובת הנכה, ולפיכך קיבל את ממצאי המומחה מטעם המערער.

השופט הוסיף כי מלבד הקשר העובדתי-רפואי בין האפילפסיה לבין השירות הצבאי המערער אף הוכיח קשר סיבתי-משפטי לנוכח ההלכה שקבעה כי האפילפסיה היא מחלה "קונסיטוטציונלית" המקננת בגוף, וכשהיא מתפרצת כתוצאה מהשירות הצבאי ההנחה היא שישנו קשר סיבתי של "גרימה" (מה שמכונה "חזקת הגרימה").

משכך נקבע כי המערער הוכיח שמחלת האפילפסיה התפרצה עקב השירות הצבאי והחלטת קצין התגמולים בוטלה תוך חיובו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 7,000 שקל.

ב"כ המערער: מירב מרקו, עו"ד נכי צה"ל

ב"כ המשיב: עו"ד מראם עילבוני (פרקליטות מחוז ת"א -אזרחי)

עו"ד שרון מאירי מייצג נכי צה"ל ומשרד הביטחון

** הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל