השופטת אסתר שטמר מביהמ"ש המחוזי בלוד קיבלה בשבוע שעבר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פלאפון, לאחר ששוכנעה כי ישנה אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת לקוחות החברה שככל הנראה נגבו מהם כספים ביתר.  

הבקשה הוגשה בשנת 2015 על ידי שני לקוחות החברה, שטענו כי גביית תשלום של 39.90 על הקפאה זמנית (עד 3 חודשים) של המנוי אינה חוקית. המבקשים התבססו על רישיון שניתן לפלאפון לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), שאינו מציין כי היא רשאית לגבות תשלום עבור הקפאת שירות. לשיטתם הרישיון הוא מסמך ממצה, ומה שלא הותר בו במפורש – אסור.  

המבקשים הוסיפו כי בעוד שברשיונות של סלקום ופרטנר ניתן היתר מפורש לגבות תשלום בגין שירות זה, ברישונה של פלאפון אין הוראה דומה, כך שהמסקנה היא שהדבר נאסר עליה.

פלאפון טענה כי המבקשים טעו בפרשנות הרישיון ובשום מקום לא נאסר עליה לגבות תשלום על ניתוק שירות זמני. לשיטתה, מסמך הרישיון אינו ממצה ביחס לפעולות כמו ניתוק, שלא נחשבות ל"שירותי רט"ן" (רדיו וטלפון נייד) שהיא רשאית לספק למנוייה ולגבות בעבורם תשלום.

עוד טענה החברה כי מהעובדה שברישיונותיהן של סלקום ופרטנר נמצא היתר מפורש יש להסיק שהגבייה עבור ניתוק שירות זמני מותרת לכלל חברות הסלולר, שכן קשה להאמין שמשרד התקשורת התכוון להפלות בין החברות השונות.

פלאפון אף הפנתה לחוזה ההתקשרות עם הלקוחות שבו כתוב כי אם הלקוח הסכים לשלם אז לא ניתן לראות בגבייה כנזק שנגרם להם.

לפי החוזה, אך בניגוד לרישיון

אלא שהשופטת שטמר דחתה את עמדת פלאפון, והשתכנעה כי שירות ניתוק נחשב לשירות רט"ן, המוסדר ברישיון.

קביעה זו שמטה את הקרקע מתחת לגישתה של החברה. "הואיל וקבעתי לעיל כי ניתוק שירות זמני הוא בגדר שירות רט"ן – פלאפון יכולה לגבות עבורו תשלום רק אם נמנה במפורש בין השירותים המפורטים בתוספת הראשונה לרשיון", כתבה השופטת.

יעקב בטש
יעקב בטש | צילום: פביאן קולדורלס, פסקדין
גם בנוגע לטענת האפליה השופטת הציגה גישה אחרת, והפנתה לפסק דין שעסק במקרה דומה של שוני בהוראות הרשיון בדבר שרותים נלווים, ובו נקבע כי אין ללמוד מהוראות רשיונה של חברה אחת גזרה שווה  לרשיון אחר, שאין בו התיחסות מפורשת לאותה הוראה.

בתוך כך השופטת הזכירה שכמו אצל פלאפון, גם ברישיונות של חברות אחרות – רמי לוי שיווק השקמה, הוט מובייל ואלון סלולר – יש הוראה הקובעת חובה להיעתר לדרישת לקוח לניתוק שירות זמני, מבלי שכתוב במפורש שייגבה על כך תשלום.

כמו כן, השופטת הבהירה כי החוזה של פלאפון עם לקוחותיה אינו יכול לסתור את הוראות רישיון משרד התקשורת. כלומר פלאפון פעלה לפי החוזה שלה, אך בניגוד לרישיון.

בכל הקשור לאופייה של התובענה הושפטת הסבירה כי מאחר שמדובר בשאלה אחידה לקבוצה הומוגנית, הרי שתובענה ייצוגית היא אכן הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת.

בסיומה של ההחלטה השופטת חייבה את פלאפון בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל. והורתה לה לפרסם הודעה בדבר אישור התובענה הייצוגית באתר שלה וכן בשלושה עיתונים יומיים. קדם משפט נקבע לחודש דצמבר.

לידיעה המקורית

ב"כ המבקשים: עו"ד צביקה מצקין, עו"ד אלרן שפירא בר-אור

ב"כ המשיבה: עו"ד רון ברקמן, עו"ד גלעד פורת, עו"ד שרון מרקוביץ

עו"ד יעקב בטש עוסק/ת בדיני צרכנות ותיירות 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.