לפני כ-4 שנים נפגע רתך במהלך עבודתו כאשר כיוון דחפור שהרכיב צינור מים בתעלה. בית המשפט המחוזי בלוד הכריע לאחרונה בתביעה נזיקית שהגיש וקבע כי מדובר בתאונת דרכים ולא בתאונת עבודה. בכך נדחתה טענתה של "מנורה" – מבטחת הדחפור – כי הדחפור לא שימש באותה עת ככלי רכב. הפיצויים ייפסקו בהמשך, לאחר שהצדדים יגישו טענות לעניין הנזק.

התובע הועסק בעת התאונה אצל חברת "שחם מקורות" כראש צוות רתכים. לפני כשנתיים הגיש התובע תביעה לפיצוי על נזקיו. התביעה הוגשה גם כתביעת תאונת עבודה נגד המעסיקה וגם כתביעת תאונת דרכים נגד בעל הדחפור, הנהג, החברה שעבורה בוצעו העבודות וחברת הביטוח מנורה – שביטחה את הדחפור.

באופן הזה הוא למעשה הבטיח לעצמו את הפיצוי על כל דרך שלא תהיה – בין אם המעסיקה תצטרך לשלמו ובין אם חברת הביטוח ויתר המעורבים.

התובע תיאר כי התאונה התרחשה כשעסק בהרכבת צינור מים שהורד לתוך תעלה באמצעות דחפור. בשלב מסוים מערכת ההרמה של הדחפור נשברה, הצינור נפל והוא נפגע מחלקים כבדים שהדפו אותו לתוך התעלה.

 נציין, כי התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי ונכותו של התובע הועמדה על שיעור של 66%.

הנתבעים כולם כפרו בחבותם.

מטעמן של חברת הביטוח "מנורה" וחברת "שהואן הובלות" (עבורה עבד הדחפור) הוגשה חוות דעת מומחה שקבעה בין היתר כי הדחפור– שמהירות הנסיעה המרבית בו היא 4.5 קמ"ש והוא אסור לנסיעה בכבישים –  לא נחשב לכלי רכב כך שהתאונה לא נכנסת בגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.

טענה נוספת שהועלתה הייתה שגם אם ייקבע כי מדובר בתאונת דרכים אין לה כיסוי ביטוחי משום שהנהג לא השתמש במחפר בהתאם לייעודו – גריפת עפר וחפירה.

בהקשר זה טענו בעל המחפר והנהג כי לדחפור ייעודים רבים, ביניהם הובלת צינורות, ועל כן יש כיסוי ביטוחי לאירוע. מכל מקום, גם לטענתם לא הייתה זו תאונת דרכים אלא תאונת עבודה.

ניצול של כוח מכני

עו"ד אבישי בוגן (צילום: שלומי מזרחי, פסקדין)
צילום: שלומי מזרחי, פסקדין
מצד שלישי המעסיקה – "שחם מקורות" –  הציגה חוות דעת מומחה שקבעה כי הדחפור מיועד לביצוע מגוון עבודות בהן הרמה והעמסה, מסקנה שנתמכת גם ע"י משרד הכלכלה. בהתאם לכך נטען כי יש לראות בו ככלי רכב ובתאונת כתאונת דרכים.

ואכן, השופטת חנה קיציס העדיפה עמדה זו על פני גרסתם של יתר הנתבעים.

השופטת קבעה כי נסיבות התאונה מלמדות שהיא נגרמה עקב ניצול הכוח המכני של הדחפור ככלי מנועי, כך שכן התרחשה כאן תאונת דרכים.

השופטת אף דחתה את הטענה כי הכלי לא מיועד לעבודות הרמה לאחר שמצאה כי היא אינה מתיישבת עם הוראות היצרן ועם עמדת משרד הכלכלה, ולכן קבעה כי יש כיסוי ביטוחי לתאונה.

לפיכך, התביעה נגד המעסיקה נדחתה ונפסק כי יתר הנתבעים יצטרכו לפצות את התובע על נזקיו בהליך שיתנהל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

סכום הפיצויים ייקבע בהמשך, בהתאם לטיעוני הנזק שיגישו הצדדים.

ב"כ התובע: עו"ד עאוני מנסור

באי כח הנתבעים: עו"ד חאלדי חסן, עו"ד משה עבדי, עו"ד גלית בן ארי ועו"ד שי כהן 

עו"ד אבישי בוגן עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסק דין