בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונהפיצויים של כ-270 אלף שקל לבעל עסק לשאיבת בטון שמכרו לו משאית "דאף" לקויה ומסכנת חיים. השופט יהושע רטנר קבע כי בעל חברת "מגדל ירכא", שהמשאית הייתה בבעלותה, הטעה את הרוכש, הסתיר ממנו מידע מהותי והתרשל כלפיו באופן אישי.
התובע רכש את המשאית ב-2016 תמורת 80 אלף שקל לצורכי העסק. לפני שהחל להשתמש בה מסר אותה לטיפול, ונאלץ לשלם כ-117 אלף שקל על תיקון ליקויים רבים. לאחר מכן הוא הצליח להשתמש בה במשך חודש עד שגילה כי מדובר במפגע בטיחותי.
מהנדס ושמאי שבדקו את המשאית ציינו בחוות דעתם שורת ליקויים, העיקרי שבהם היה אי התאמה בין רישיון המשאית לבין משאבת הבטון. בסופו של דבר הם הבהירו כי תקנות התחבורה אוסרות על רכב כזה לנוע בכבישים והוא בלתי כשיר להפעלה.
בעקבות ממצאים אלה הודיע התובע לבעליה של "מגדל ירכא" (המוכרת) על ביטול העסקה, ביטל את שלוש ההמחאות האחרונות על העסקה ודרש את כספו חזרה בתוספת פיצוי.
את התביעה הוא הגיש לאחר שלא קיבל מענה, ובה טען כי ביטל את העסקה בשל הטעיה וחוסר תום לבו של בעל החברה. הוא אף טען לרשלנות ויצירת מצג כוזב שלפיו המשאית תקינה, וביקש לחייב את הבעלים באופן אישי בפיצויים, שהעמיד על כ-332 אלף שקל.
מנגד הוגשה מטעם החברה ובעליה תביעה לתשלום יתרת התמורה תוך הכחשה גורפת של טענות התובע. נטען כי התובע - אדם מנוסה בתחום - בדק את המשאית והיה מודע לכך שהמשאבה הוחלפה וצריך לעדכן את הרישיון. הדבר אף הופיע באחת החשבוניות שקיבל והתבטא במחיר הנמוך של המשאית.
פער עמוק
השופט רטנר דחה את הטיעונים הללו וקבע כי הראיות והמסמכים שהוגשו בתיק מעידים על "פער עמוק בין המצג אשר הונח בפני התובע ערב ההתקשרות ובין המצב הקיים בפועל".
השופט קבע שהתובע הוטעה בצורה מהותית ויסודית, תוך שהבהיר כי הכיתוב הטכני בחשבונית לא פטר את בעל החברה מלגלות על אודות החלפת המשאבה והסכנה הטמונה בכך. השופט הוסיף עוד כי סביר להניח שלו התובע היה מסכים לליקויים השונים במשאית, הם היו מצוינים בזכרון הדברים עליו הוא חתום.
השופט שוכנע כי לו התובע היה מודע למצבה האמיתי של המשאית לא היה רוכש אותה, שהרי התגלו בה פגמים קיצוניים. משכך נקבע כי ביטול ההסכם וההמחאות נעשה כדין.
אם לא די בכך נפסק שהנתבעים התרשלו כשלקחו מהתובע כסף בידיעה שהמשאית לא מתאימה לשימוש עסקי ועלולה לסכן חיים. השופט הבהיר כי אינו מתכוון לייחס את נסיונו של התובע לרעתו, שהרי הוא סמך על בעל החברה - אדם מבוגר שמנהל חברה מזה כ-12 שנה ונתפס בעיניו כאיש מקצוע רציני. יותר מזה, לנוכח המעורבות הבלעדית שלו בעסקה אף הוטלה עליו אחריות אישית.
בסיכומו של דבר התביעה התקבלה. החברה ובעליה חויבה לשלם לתובע 212,996 שקלים עבור החזר כספו, עלות התיקונים וחוות דעת, ופיצוי על עגמת נפש והפסד הכנסה. בנוסף הם חויבו בהחזר הוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין של 49,841 שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ליאור רובס עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל