השופט אמיר דהאן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפלה במלון ״לוט ספא ים המלח״ ב-2016. הוא קיבל את גרסת התובעת כי במקום בו מעדה היו מי גופרית שמנוניים ולא הותקנו בו אמצעי בטיחות למניעת החלקה.
האישה, ילידת 1940, התארחה במלון לפני כ-3 שנים. היא החליקה בסמוך לבריכת גופרית. בעקבות התאונה היא פונתה לבית החולים שערי צדק שם נמצא שבר בעצם הזרוע ושברים קשים נוספים בעצמות הכתף. היא אושפזה למשך 8 ימים ועברה ניתוח בהרדמה מלאה לשחזור וקיבוע השברים.
האישה טענה שלא הוצבו במקום שלטי אזהרה או שטיחי גומי למניעת החלקה, למרות שמדובר באזור בו יש מי גופרית שמנוניים.
עוד לדבריה, המקום אינו מתוחזק כראוי שכן נקוות בו שלוליות מים שמסכנות את באי המלון.
המלון טען מנגד כי ישנן במקום מרצפות נגד החלקה בעלות חיכוך גבוה המיועדות להתקנה במקומות רטובים.
הוא הוסיף כי המקום מתוחזק ומיובש בתדירות גבוהה על ידי עובדי התחזוקה. עם זאת לטענתו, יש לקחת בחשבון כי משתמשים רבים עוברים במקום כשהם רטובים ועלולים לגרום לשלוליות. לדבריו, אין לדרוש ממנו כי המקום יהיה יבש בכל נקודת זמן נתונה.
עוד טען המלון כי יש לייחס לתובעת אשם תורם שכן היא לא התנגבה כראוי, לא נעלה נעליים מונעות החלקה וצעדה בחוסר זהירות ובמהירות.
הצדדים הסכימו כי נכותה הקבועה של התובעת בכתף ובשורש כף היד עומדת על 21.25%.
סיכון לא צפוי
השופט אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים קבע שהמלון התרשל. הוא קיבל את גרסת התובעת בכל הקשור למצב הרצפה וקבע שאמנם שטח הספא מרוצף בריצוף מונע החלקה אך ביציאה מהאזור, בדרך למעליות הריצוף שונה.
השופט ציין שהמטרים הספורים המובילים למעלית לא מרוצפים בריצוף המיוחד, לא מרופדים בשטיחונים ולא מותקן באזור מעקה לתמיכת יציבות העוברים והשבים עד הכניסה למעלית. כעולה מהעדויות, דווקא במקום הזה החליקה התובעת ונפלה.
עוד לדבריו, ניכר מהעדויות כי מקום הנפילה היה רטוב במי גופרית ובוץ. מדובר במים בעלי מרקם שמנוני האופייניים לאזור ים המלח והסבירות שיגרמו להחלקה גבוהה.
השופט הדגיש כי היה על המלון להביא בחשבון שהאוכלוסייה שבאה לנפוש בו לא מורכבת רק מאנשים צעירים ובריאים שיציבותם משובחת.
הוא קבע שהמלון התרשל בהחלטה להותיר את השטח שבין הספא למעלית ללא אמצעי הגנה נגד החלקה. כמו כן, היה מקום לתגבר את השמירה על האזור כיבש ובטוח. ״יתכן כי מעבר מסה של אנשים נופשים מקשה מאוד על ניקיונו וייבושו הרציף של המקום וייתכן כי הוקצה לכך צוות בחסר״, כתב וציין כי בכל מקרה הוכח שהתובעת נתקלה בשטח רטוב או מלוכלך.
השופט הדגיש שאילו הוצבו במקום אמצעים מונעי החלקה או אילו רצפת הכניסה למעלית הייתה מיובשת בטיפול רציף התובעת לא הייתה נופלת. מדובר בסיכון שאינו טבעי ורגיל ועל המלון הייתה מוטלת החובה למנוע אותו.
בסך הכל פסק השופט לטובת התובעת 256,866 שקל בתוספת הוצאות בסך 6,137 שקל ושכ״טעו״ד בסך 60,142 שקל.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד חני בן שמחון עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל