השופט אביים ברקאי קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישה חברת ״כימיכלור״ נגד אדם שב-2013 חתם איתה על עסקה לרכישת נכס תמורת 33 מיליון שקל ולא שילם דבר. הנתבע טען שהוא איש פשוט שחי בצניעות ולא התכוון שהעסקה תחייב אותו. השופט קבע שחתימה זו חתימה וחייב אותו לשלם על הפרת ההסכם.

התובעת סיפרה שבדצמבר 2013 נחתם בינה לבין הנתבע הסכם בו התחייב האחרון לרכוש נכס שהיה בבעלותה תמורת 33 מיליון שקל. מדובר לדבריה במגרש באזור המרכז בשטח של מעל 4,000 מ״ר ועליו מבנה תעשייה, שטחי חנייה ומרחבים מוגנים.

התובעת הוסיפה כי על פי ההסכם היה על הנתבע להעביר אליה שיק בנקאי על סך 3.3 מיליון שקל כתשלום ראשון. לטענתה, הנתבע לא מסר שיק בנקאי אלא שיק רגיל, שלא כובד על ידי הבנק. בנסיבות אלה היא ביטלה את ההסכם חמישה שבועות אחרי שנחתם.

התובעת דרשה לחייב את הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם בחוזה. לדבריה, מדובר בפיצוי בסך 3.3 מיליון שקל אך למרות זאת היא תובעת 600,000 שקל בלבד, משיקולי אגרה.

הנתבע מצידו סיפר כי הוא חרדי שגר בבית שמש בדירה צנועה, אב ל-13 וסב ל-4 נכדים. לדבריו, מעולם לא רכש או התכוון לרכוש את הנכס ולא חשב שהעסקה תחייב אותו. הוא הסביר שחתם על החוזה רק בשל איומי התובעת כי תפנה לניהול משא ומתן עם רוכשים פוטנציאלים אחרים.

לטענתו, הוא עובד כמתווך במגזר החרדי ברכישות נכסים מניבים עבור משקיעים ותושבי חו״ל ולמעשה התכוון לרכוש את הנכס עבור גיסו האמיד שנמצא בלונדון. עוד לדבריו, ההסכם היה כפוף ל״תנאי מתלה״ שלפיו אם לא יעמוד בתשלום הראשון ההסכם ״יפקע״.

57 חתימות

עו"ד אילן גלזר (צילום: אורי  אקרמן, פסקדין)
צילום: אורי אקרמן, פסקדין
אך השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה וקבע שהנתבע הפר את ההסכם.

לדבריו, אל מול טענותיו השונות של הנתבע עומדת העובדה הברורה שהוא זה שחתם על כל אחד מ-57 דפי ההסכם ונספחיו ומסר לתובעת שיק אישי מחשבונו.

זאת ועוד, גרסת הנתבע כי חשש שהתובעת תתקשר עם אחרים ולכן מיהר לחתום על ההסכם, אך לא התכוון שהדבר יחייבו משפטית, תמוהה. אם הוא לא התכוון להתחייב בהסכם היה עליו להימנע מלחתום ולהמשיך בדרכו, ציין השופט את המובן מאליו.

יתר על כן, הוסיף השופט, בהתכתבות מוקדמת בין הצדדים שנערכה 10 ימים לפני חתימת ההסכם הבהיר הנתבע פעם אחר פעם את רצונו להיקשר בעסקה. באותה התכתבות הוא אינו מזכיר את אותו גיס עלום או רוכשים אחרים. השופט ציין כי הפך בהסכם אך לא מצא את אותו תנאי מתלה שהוזכר על ידי הנתבע.  

עם זאת, השופט סבר שמשיקולי סבירות אין לחייב את הנתבע במלוא הפיצוי אותו דרשה התובעת אלא בסכום נמוך יותר. בין היתר, התחשב השופט בכך שההסכם בוטל תוך זמן קצר.

בסיכומו של דבר חויב הנתבע לפצות את התובעת ב-100,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד והוצאות בסך 15,000 שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד חוזים גלעד ישעיהו

ב"כ הנתבע: עו"ד רוני מישקובסקי

עו"ד אילן גלזר עוסק/ת ב- דיני חוזים 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל