חברת הסטארט-אפ ״ווינפלקס״ ניגשה למכרז שפרסם משרד האנרגיה ב-2013. המכרז כלל דרישת סף לצירוף ערבות בנקאית על סך 10,000 שקל. הבנק רשם בטעות ערבות בסכום של 20,000 שקל והחברה נפסלה והפסידה מענק כספי. השופט אחסאן כנעאן קיבל לאחרונה את תביעתה וקבע שהבנק התרשל כלפיה.
החברה, העוסקת בייצור אנרגיה באמצעות טורבינות חשמל, יוצגה על ידי עו״ד אבישי קון. בכתב התביעה היא סיפרה שזמן קצר לאחר פרסום המכרז פנתה למנהל סניף הבנק שלה וביקשה להנפיק שתי ערבויות חדשות, כשאחת מהן יועדה למכרז והייתה אמורה להיות על סכום של 10,000 שקל. הערבות נמסרה לה במעטפה והיא צירפה אותה ליתר המסמכים והגישה את הצעתה למכרז. ואולם, הצעתה נפסלה מאחר שהערבות הייתה בסכום של 20,000 במקום הסכום שהיה נקוב במכרז.
התובעת טענה שהבנק התרשל בניסוח כתב הערבות. היא הדגישה את חשיבות תקינותו של כתב הערבות לצורך עמידה בתנאי מכרז ואת העובדה שפגם בניסוח מוביל לפסילת ההצעה באופן מידי.
עוד לדבריה, בעבר זכתה במכרזים קודמים של המדען הראשי והסיבה היחידה לאי זכייתה הפעם הייתה הטעות של הבנק.
הבנק, שיוצג על ידי עו״ד נחום הופטמן, טען להגנתו שמנהל התובעת אישר את נוסח הערבות וחתם על כתב ויתור שלפיו לא יהיו לה טענות הנוגעות לנוסח. עוד לדבריה, יש להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור של 100% מאחר שלא בדקה את נוסח הערבות והגיעה להוציא את הערבות יום או יומיים לפני הגשת המכרז.
הנתבעת ציינה עוד כי המענק בו מדובר היה למעשה הלוואה שאם הייתה התובעת זוכה בו היא הייתה צריכה להחזיר את הסכום בהתאם לשלבי הצלחת הפרויקט. כמו כן, התובעת לדבריה לא פעלה להקטנת נזקיה ולאישור הצעתה על אף טעות הסופר.
מבחנים מחמירים
אך השופט אחסאן כנעאן קיבל את התביעה. הוא דחה את טענת הנתבעת בעניין הקטנת הנזקים והדגיש כי במקרה זה לא היה לתובעת סיכוי לשנות את החלטת וועדת המכרזים.
השופט הסביר כי הפסיקה בנושא הערבות הייתה לאורך השנים די עקבית ולפיה פגם בערבות מוביל לפסילת ההצעה, גם במקרה שהערבות הוצאה בסכום גבוה יותר מהנדרש במכרז, כדי לא לפגוע בעקרון השוויון.
השופט קבע שהבנק התרשל כשטעה בהקלדת סכום הערבות והבהיר שהמגמה היא להרחיב את אחריותם של בנקים כלפי לקוחות והתנהגותם צריכה לעמוד במבחני סבירות אובייקטיבים מחמירים.
״על הבנק לפעול במיומנות וסבירות בעת ניסוח מסמכים משפטיים כגון הסכמים למיניהם או כתב ערבות״, כתב השופט והוסיף שהיה על הבנק להקפיד שהמסמך שיצא מתחת ידיו הוא מדויק, למשל באמצעות בדיקה של פקיד נוסף.
עם זאת, על התובעת הוטל אשם תורם בשיעור 50% שכן לדברי השופט היא הייתה צריכה לבדוק את כתב הערבות שנמסר לה בשבע עיניים.
בסיכומו של דבר חויב הבנק לפצות את התובעת ב-282,500 שקל תוך קביעת מנגנון מיוחד של ״הקפאת״ חלק מהסכום בידי הבנק עד לאוגוסט 2020. תשלום החלק המוקפא הותנה בהצלחת הפרויקט של התובעת, בדומה למצב בו הייתה אילו זכתה במכרז.
הבנק חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 60,000 שקל.
ב״כ התובעת: עו״ד אבישי קון
ב״כ הנתבע: עו״ד נחום הופטמן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין