התובעת, ילידת 1960 הגיעה באוקטובר 2019 בשעת בוקר מוקדמת לחניון גן העיר כדי להחנות את רכבה בדרכה לעבודתה בעיריית תל אביב. לאחר שיצאה מהרכב ועשתה מספר צעדים, היא החליקה לפתע ונפלה עקב כתם שמן על רצפת החניון. כתוצאה מכך היא נחבלה בעיקר בכף רגל וקרסול ימין, ובהמשך אובחנה כסובלת מתסמונת כאב ומהפרעת הסתגלות כרונית עם סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו״ד מריצה דוידוף יעקובי סיפרה התובעת כי עובד אחר של עיריית תל אביב שהגיע לחניון מיד לאחר הנפילה מכן ראה אותה שרועה על הרצפה ומיהר לגשת אליה. למקום הגיע גם מנהל החניון ושניהם זיהו כתמי שמן על הרצפה וראו שבגדיה התלכלכו בשמן.
התובעת ציינה שתחילה סברה שמדובר בחבלות יבשות, אך כעבור יומיים כשהכאבים לא חלפו היא נבדקה בקופת חולים והופנתה לחדר מיון. בצילום אובחן שבר ורגלה קובעה בגבס עם איסור דריכה על הרגל.
על רקע הפציעה המורכבת שכללה שבר ונזק לרצועה ולגיד, התפתחו ואובחנו אצלה תסמונת כאב והפרעת הסתגלות כרונית עם סימפטומים דיכאוניים וחרדתיים. מאז הנפילה היא נזקקת לטיפול רפואי אינטנסיבי ונותרו לה נכויות רפואיות.
התובעת ציינה שלאחר הסרת הגבס התחילה להרגיש זרמים בכריות כף הרגל ובהמשך כאב וצריבה עד כדי אי יכולת ללכת.
לדבריה, בעקבות התאונה היא נזקקה לטיפול פסיכולוגי ולאשפוזי יום בעקבות מצבה הנפשי. במהלך הביקורות היא התלוננה על עייפות, פגיעה בריכוז, מצב רוח ירוד, חשה ייאוש ועלתה 10 ק״ג במשקל. התובעת סיפרה שבעבר עסקה בספורט אתגרי והייתה פעילה מאוד, אך מאז התאונה היא חוששת אפילו ללכת ומרבה להסתכל על הרצפה.
בחוות דעת אורתופדית שצורפה לכתב התביעה נקבע כי התובעת סובלת מתסמונת כאב בעלת מאפיינים עצביים ברורים בגפה הימנית התחתונה, המצריכה טיפול קבוע וכרוני במשככי כאב ייעודיים. המומחה העמיד את נכותה על 20%.
בחוות דעת רפואית נוספת שצורפה לכתב התביעה מטעם מומחית בפסיכיאטריה נקבע כי התובעת סובלת מסימפטומים של חרדה ודיכאון בעוצמה בינונית שפוגעים בתפקודה היומיומי ובתעסוקתה. המומחית העמידה את נכותה הנפשית של התובעת על 20%.
בכתב התביעה נטען כי התאונה דווחה להנהלת החניון וגם לעיריית תל אביב. הממונה על הבטיחות בעירייה ערך תחקיר וסיור בשטח החניון, ממנו עלה כי נפילת התובעת נגרמה כתוצאה ישירה מהשמן שהיה על הרצפה. עוד עלה כי רצפת החניון מצופה בציפוי אפוקסי שבעת מגע עם נוזלים ורטיבות מכל סוג הופך את הרצפה למחליקה במיוחד ולמסוכנת למעבר הולכי רגל. ממצאי התחקיר הובאו לידיעת הנהלת ״גן העיר״ עוד בחודש אוקטובר 2019.
רצפת החניון לא תוקנה עד היום
עובר להגשת התביעה ב״כ התובעת פנתה למכון התקנים הישראלי ויזמה עריכת בדיקה במקום התאונה מטעם מכון התקנים. המכון מצא כי הרצפה במקום נפילת התובעת (מפלס קומת הקרקע) המכוסה במשטח אפוקסי אינה מתאימה לדרישות התקן הישראלי שכן היא בעלת דרגת התנגדות להחלקה קטנה מהנדרש, והסיכויים להחליק במקום במקרה של רטיבות גבוהים. קביעה זו דומה לממצאי התחקיר שנערך על ידי הממונה על הבטיחות של עיריית תל אביב והיא מעידה שבחלוף שלוש שנים מאז שממצאי התחקיר נמסרו להנהלת החניון דבר לא נעשה.
בנסיבות אלה טוענת התובעת כי הנתבעות התרשלו כשתכננו את החניון באופן בלתי בטיחותי ולא דאגו לבטיחות המשתמשים והעוברים ושבים.
מהנהלת גן העיר נמסר בתגובה: כתב התביעה טרם התקבל, לאחר קבלתו נגיב בבית המשפט כמקובל.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.