תאונות עבודה גובות את חייהם של עשרות עובדים מידי שנה, ופוגעות בבריאותם של רבים אחרים. החוק מעניק לעובדים שנפגעו מגוון רחב של זכויות במטרה לפצות על הנזקים הפיזיים והכספיים שנגרמו להם.
בשנים האחרונות גברה המודעות לתאונות הקטלניות בענף הבנייה, אבל תאונות עבודה יכולות להתרחש בכל תחום ובכל מקום. כך למשל, לאחרונה, הכיר בית הדין לעבודה בצרידות שממנה סובלת זבנית שעובדת בסופר וקבע כי התקשורת הרבה שלה עם לקוחות וספקים גרמו להחמרת מחלה קיימת במיתרי הקול.
באילו מקרים יכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעה בעבודה? מהן הזכויות שאפשר לקבל? מתי ניתן לתבוע את המעסיק?
עו"ד בארי קפלן השיב לשאלות הגולשים >>
אלון שאל: אני עובד בהייטק ובגלל מצב החירום בתקופת הקורונה המעסיק העביר אותי לעבוד מהבית. במהלך היום נשפך עלי קפה רותח ונגרמו לי כוויות רציניות. יש עילה לתביעה?
השאלה של אלון הינה סוגיה שעולה לא מעט מאז פרוץ משבר הקורונה בעניין מעבר מעבודה במשרד אל עבודה מהבית.
כל עובד שמשלם דמי ביטוח לאומי זכאי להגיש תביעה בגין תאונה שאירעה לו תוך כדי ועקב עבודתו. "העובד הביתי" אינו שונה בכך מכל עובד אחר, גם כאשר מקום עבודתו הוא ביתו הפרטי, שכן הוא משלם דמי ביטוח לאומי ועל כן זכאי לקבל את אותן זכויות מאת המוסד לביטוח לאומי כפי שמקבל כל עובד אחר.
יחד עם זאת, בפועל, יוצא שלרוב המוסד לביטוח לאומי נוהג שלא להכיר בפגיעות של אותו עובד כתאונות עבודה, בטענה שלפיה הפגיעה אינה קשורה לביצוע העבודה. במקרה כזה שמורה לעובד הזכות לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בדרך של הגשת בבית הדין לעבודה. בכל מקרה, "העובד הביתי" יידרש להוכיח כי הפגיעה נעשתה תוך כדי ועקב העבודה.
כך לדוגמה, יש הבדל בין מצב בו עובד נפל בבית בעת שסידר את ארון הבגדים שלו, לעומת מצב בו העובד היה בשיחת טלפון בענייני עבודה ובטעות הפיל את כוס הקפה. במצב האחרון - ברור כי ישנו קשר סיבתי.
חן שאלה: בתחילת השנה התחלתי עבודה חדשה כעוזרת מנכ״ל. בחודשים האחרונים יש עלי עומס בלתי רגיל והתחלתי לסבול מלחצים בחזה וחרדה, שלא אפיינה אותי קודם לכן. מה אפשר לעשות?
בהתאם להלכה, יתכנו מצבים בהם פגיעה נפשית שחווה העובד תוך כדי ועקב עבודתו, תוכר גם היא כפגיעה בעבודה ותזכה את העובד בזכויות מאת המוסד לביטוח לאומי.
לשם כך יש להוכיח שהפגיעה הנפשית אירעה עקב אירוע חריג ומיוחד שאירע לעובד במהלך העבודה וקיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הלחץ הנפשי הכבד שנוצר אצל העובד.
חן החלה עבודה חדשה כעוזרת מנכ"ל ומוטל עליה עומס רב. אני יכול לשער כי העבודה החדשה והעומס הבלתי רגיל שמתארת חן הוא אירוע מתמשך ולא בהכרח יסווג כאירוע חריג שיכול להוות תאונת עבודה. אב כמובן שיש לבחון זאת באופן מעמיק ובגדול יש להבחין בין שני מצבים: מצב בו העובד לקה בלחץ נפשי עקב אירוע חריג, אז יתכן שיוכר כנפגע עבודה בשל תאונת עבודה, לבין מצב בו העובד לקה בלחץ נפשי עקב לחצים מתמשכים בעבודה – למשל חששות כלכליים שהם דבר שבשגרה לעצמאיים למשל, או סביבת עבודה עמוסה כמו עוזרת מנכ"ל בחברה גדולה, אזי לא בטוח שהפריע תוכר כפגיעה בעבודה.
אבי שאל: עבדתי במשך כ-20 שנה כנהג שופל באתרי בניה. לאחרונה אובחנה אצלי מלנומה (סרטן) ביד. האם ניתן להגיש תביעה לפגיעה בעבודה?
סרטן העור לסוגיו לא נכלל ברשימת מחלות המקצוע של הביטוח הלאומי אך אדם שחלה בסרטן העור עשוי להיות זכאי לקבלת הכרה במחלה אם הוא יצליח להוכיח שהמחלה נגרמה לו עקב החשיפה לשמש בעבודה שלו.
בסיטואציה שמתאר אבי, נוכל לפנות אל הביטוח הלאומי בתביעה למחלת מקצוע במסגרת עילת המיקרוטראומה. הכוונה לפגיעות זעירות חוזרות ונשנות לאורך פרק זמן ממושך.
במידה שהמוסד לביטוח לאומי יסרב להכיר בפגיעה, הרי שניתן יהיה להגיש ערעור לבית הדין ובמסגרת הערעור ימונה מומחה שיכריע בשאלת הקשר הסיבתי.
השלב הבא הוא לפנות את המוסד לביטוח לאומי בבקשה לקביעת דרגת נכות שנגרמה עקב המחלה. במידה והתביעה תתקבל, התובע יזומן לוועדות רפואיות בכל מצב.
שרון שאלה: בדרך לעבודה תכננתי לעצור לסידורים וכמה דקות לפני שהגעתי לבנק לסידורים פרטיים שלי עברתי תאונת דרכים. האם זה נחשב תאונת עבודה?
סידורים ועניינים אישיים בזמן עבודה קוטעים את הקשר הסיבתי שבין הפציעה לבין תאונת העבודה.
כפי שציינתי, המוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעות שנגרמו לעובד "תוך כדי ועקב ביצוע עבודתו". העובד גם מכוסה בתאונות בדרך מהבית שלו אל העבודה או מהעבודה אל הבית, כל עוד אין עצירה בדרך.
כל קטיעה של רצף הנסיעה יקטע גם את הקשר הסיבתי, ואת הזכאות לקבלת הכרה כנפגע בעבודה.
במקרה כזה, אני יכול להציע פיצוי לנזקי הגוף, באם נגרמו, שלא במסגרת תאונת העבודה. ניתן לפנות אל חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה בזמנים הרלוונטיים, לבדוק אם זכאית לפיצוי במסגרת פוליסת תאונות אישיות או כל ביטוח פרטי אחר המכסה את נזקיה הגופניים.
אם היית נוסעת ישירות לביתך ולא היית עוצרת בבנק הרי שהביטוח הלאומי היה מכיר בתאונה.
גידי שאל: לפני שלוש שנים עבדתי במחסן של רשת רהיטים גדולה ונפצעתי. נגרם לי שבר ברגל וקיבלתי מביטוח לאומי תשלום על חצי שנה בה לא יכולתי לעבוד. לא נקבעה לי נכות צמיתה ובינתיים חזרתי לעבוד במקום אחר. אני יכול במצב כזה לתבוע את המעסיק הקודם?
קודם כל אין קשר לעבודה שעברת בין מקומות עבודה. יש כאן תביעה נזיקית. תביעה נזיקית מתיישנת תוך 7 שנים, כך שנותרו 4 שנים להגשת תביעה אחרת.
תביעה בנזיקין כלפי מעסיק תיתכן באם הפציעה נגרמה בשל רשלנות של המעסיק. לדוגמה מעסיק שלא סיפק אמצעי בטיחות תקינים או לא ביצע הדרכות בשימוש בכלי עבודה מסויימים, הרי שמדובר במעסיק שהיה רשלן כלפי העובד ועל כן העובד יכול לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מהאירוע.
אבהיר כי על פי ההלכה, חלה על מעסיק חובת זהירות מושגית כלפי העובדים שלו. המשמעות שהוא אמור לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. מדובר בחובה שכוללת את הדרישה מהמעסיק לדאוג לצוות עובדים מאומן, לספק להם חומרים ראויים לביצוע העבודה, להנהיג שיטת עבודה מתאימה, לפקח באופן יעיל על דרך ביצוע העבודה.
המעסיק חב גם בחובת זהירות קונקרטית אשר מאגדת בחובה את ההתרשלות של המעסיק ועל כן עליו גם להביא בחשבון שהעובד עשוי להתרשל ולשגות ולכן עליו ליצור סביבת עבודה שתגן עליו ותקשה על ההתרשלות של העובד.
חשוב לי לציין כי האחריות של המעסיק היא לא מוחלטת. בשביל לתבוע את המעסיק ולקבל פיצוי צריך להוכיח רשלנות מצד המעסיק.
רותם שאלה: נפגעתי ביד במהלך יום גיבוש מטעם מקום העבודה. אני יכולה לתבוע את ביטוח לאומי?
כמובן. יום גיבוש במסגרת מקום העבודה דינו כיום עבודה מבחינת הביטוח הלאומי ועל כן הפגיעה תוכר.
דביר שאל: אני עובד כשליח על אופניים חשמליים. נפגעתי מרכב חולף בזמן העבודה ושברתי את היד. אני זכאי לפיצויים?
זו אחלה שמתקשרת ישירות לשידור הלייב האחרון שלי פה. יש בשורה לרוכבי האופניים החשמליים. לפני מספר ימים בית המשפט העליון קבע כי אופניים חשמליים אינם נחשבים לכלי רכב מנועי.
המשמעות היא כי במקרה של תאונה בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהיה כדינו של הולך רגל ועל כן הוא יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל