בית משפט השלום בבית שאן קיבל לאחרונה תביעתו של בעל רכב לפיצוי של כ-50 אלף שקל עבור נזקים שנגרמו לרכבו במהלך חיפוש משטרתי שבוצע באמצעות סכינים ומוט ברזל.השופט אדהם ספדי קבע כי המשטרה לא הביאה ראיות שיוכיחו שהחיפוש עמד בנהלים, ומכאן שהשוטרים פעלו ברשלנות.  

באוגוסט 2012 עיכבה ניידת משטרה רכב מסוג קאיה בוואדי אל מחרור שבאזור בית ג'אלה. במהלך בדיקת תעודת הזהות של הנהג הנוסע שלצידו זרק חפץ והתבקש אף הוא להזדהות. בהמשך, השוטרים מצאו ליד הרכב קופסה שהכילה חומר החשוד כסם, דבר שהעלה את חשדם לגבי השניים.

השוטר הודיע לנוסע כי הוא עצור והעלה אותו לניידת ואילו הנהג ברח מהמקום ברגל. בחיפוש נוסף שנערך סביב הרכב נמצאו סכין, 3 כדורים בצבע ורוד וסם החשוד כחשיש. בחיפוש בתוך הרכב נמצאו סכין, שקית עם תחמושת, רוגטקה ואלה.

בתום החיפוש הבחין הנוסע - שהרכב בבעלותו - בנזקים הכבדים שהותירו אחריהם השוטרים. שמאי שהזמין העריך את עלויות התיקון בכ-50 אלף שקל. 

בתביעה שהגיש נגד המשטרה באפריל 2015 הוא טען כי השוטרים פשוט התפרעו. הם השתמשו במוט ברזל כדי לפרק את לוח השעונים ולשבור את כיסויי הדלתות, ובנוסף קרעו באמצעות סכין את המושבים הקדמיים, האחוריים ואת תקרת הרכב, ופגעו בפגוש האחורי.

מן העבר השני, טענה המשטרה כי התובע הוא לא הבעלים הרשום של הרכב ולפיכך הוא לא זכאי לקבל פיצויים בגין הנזקים. עוד לדבריה, החיפוש ברכב לא חרג מהסביר לאור חשדם של השוטרים כי בוצעו עבירות פליליות, וקבלת התביעה יכולה לגרום להרתעת יתר של שוטרים בבואם להפעיל שיקול דעת.

לא צירפה אסמכתאות

עו"ד אברהם (בומה) ברחד (צילום: צילום עצמי, פסקדין)
צילום: צילום עצמי, פסקדין
אלא שהשופט ספדי החליט לקבל את גרסת התובע בנוגע לבעלות ברכב על אף העובדה שהרכב רשום על שם בן דודו. זאת, לאחר שהוצג בפניו הסכם מכר שמעיד על רכישתו והתרשמותו החיובית מעדותו של התובע, שתוארה כעקבית, מהימנה ואמינה.

לגבי אחריות המשטרה, השופט ציין כי במהלך ביצוע פעולות שיטור אנשי המשטרה חייבים לנהוג ברמת זהירות גבוהה ביותר ולהימנע ככל האפשר מעשיית נזק. אלא שגרסת המשטרה לגבי טיב החיפוש ואופיו מעלה שלא כך נהגו השוטרים במקרה הנוכחי הזה.

השופט ציין כי לעומת גרסת התובע, בגרסת המשטרה התגלו סתירות והיא אף לא טרחה להציג את דו"ח הפעולה הממוחשב מהאירוע ולהביא את העדויות של כל השוטרים שנכחו באירוע. 

בנוסף, העובדה שהמשטרה לא הציגה בבית המשפט את נהלי עריכת החיפוש שלה פועלת לחובתה.

לנוכח חסרים ראייתיים אלה, השופט קבע כי יש להסיק שהחיפוש חרג מהנהלים, בפרט כשהשוטרים עשו שימוש בסכינים ובמוטות ברזל שעה שהיו יכולים לבצע את אותה עבודה באמצעות כלים עדינים יותר.

לפיכך נקבע כי המשטרה צריכה לפצות את התובע על הנזק שנגרם לרכבו. מאחר שהמשטרה לא הביאה חוות דעת נגדית, השופט קיבל את הערכת השמאי מטעם התובע ופסק לו 49,583 שקל עבור הנזק לרכב בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 13,000 שקל. 

ב"כ התובע: עו"ד נזיקין וג'די דלה

ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז צפון

עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.