בית המשפט למשפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה האוסרת על אבי התובעת למכור בית ודירה שאשתו המנוחה הורתה בצוואה שיעברו לידיה לאחר מותו. השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה כי האב נהג בחוסר תום לב כשלקח צד בסכסוך העכור ששורר בין התובעת לבין אחיה והחליט למכור את הבית ולהעביר לאחד מהם את הדירה במתנה רק כדי לשלול מבתו את זכויותיה על פי הצוואה.

האם הלכה לעולמה ב-2015 והותירה אחריה נכסי נדל"ן רבים. היא הותירה גם צוואה שבה הורישה את הנכסים לבעלה אך הורתה לו שלא למכור אותם אלא אם כן יצטרך לממן צרכים רפואיים, סיעודיים ואחרים.

בכל הנוגע למה שייעשה בנכסים לאחר מותו, החליטה האם שילדיה המסוכסכים לא יהיו שותפים בהם, ולכן הותירה לכל אחד מהם דירות משל עצמו.

בתביעה שהגישה הבת נגד אביה זמן קצר אחרי שניתן צו לקיום הצוואה, היא טענה כי אחיה השתלטו על נכסי אביה וגרמו לו להיפטר משני הנכסים שאמה ביקשה להוריש לה: בית המגורים שלהם ודירה נוספת.

לפי גרסתה, ב-2016 הסכסוך בינה לבין אחד מאחיה החריף וזמן קצר לאחר מכן אביה הועבר לדיור מוגן והודיע לה שהבית יימכר לצורך תשלום פיקדון של 2 מיליון שקל. לאחר מכן היא מיהרה לבדוק את מצב הזכויות בדירה שהייתה אמורה לרשת וגילה שאביה נתן אותה במתנה לאחד האחים.

האחות טענה כי אחיה השפיעו על האב לבצע את הפעולות האמורות, תוך הפרה בוטה של רצון אמה, וכשלנגד עיניהם מטרה אחת בלבד: לנשל אותה מהצוואה. לפיכך היא ביקשה מבית המשפט לאסור על מכירת הנכס והעברת הדירה באמצעות צווים ללשכת רישום המקרקעין.

האב טען מנגד כי בתו כפוית טובה. לטענתו, אשתו הותירה לו שיקול דעת בלעדי לגבי הנכסים שהורישה לו והטענה שילדיו שולטים עליו חסרת שחר. האב טען כי אשתו לא הקנתה לבתו את הזכות להתערב בהחלטותיו. בתוך כך הבהיר כי את הבית מכר כדי לממן את הדיור המוגן, ואת הדירה ייעד לבנו כבר מזמן.

היו מקורות אחרים

השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה את עמדת האב. היא קבעה כי מטרת המנוחה הייתה שהילדים יזכו בנכסיה בסופו של דבר ולכן היא הגבילה את אפשרות המכירה רק למצב בו יצטרך בעלה את הכסף להבטחת צרכיו ומחסורו.

השופטת לא שוכנעה שהאב עמד בתנאי זה, שכן מהראיות עולה בבירור כי מכירת הבית לא הייתה הכרחית לנוכח העובדה שיש לו נכסים רבים משל עצמו והכנסתו החודשית עומדת על כ-90 אלף שקל.

עו
עו"ד דורית גלוברמן-קרט | צילום: צילום עצמי

השופטת הוסיפה כי להתרשמותה מי שעמד מאחורי המהלך הם הבנים, שהתברר שמנהלים יחד את כספו. השופטת הוסיפה כי העובדה שבאותה תקופה האב נתן לאחד הבנים במתנה דירה בשווי מיליוני שקלים שהייתה אמורה בתו לרשת, מעידה אף היא כי לא חסרו לו מקורות מימון ומחזקת את המסקנה שהחלטותיו נעשו "משיקולים לא ענייניים שקשורים לסכסוך בין האחים".

לסיכום השופטת כתבה כי האב פעל בחוסר תום לב במטרה ל"לפגוע בזכויותיה העתידיות של התובעת על פי צוואת המנוחה". לפיכך היא קיבלה את התביעה וחייבה את האב ב-25,000 שקל הוצאות.

ב"כ התובעת: עו"ד אפרים קלוג, עורך דין שחר קלוג

ב"כ הנתבע: יורם עברון, עורך דין צוואות וירושות 

עו"ד דורית גלוברמן-קרט עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל