העיקרון המנחה והבסיסי בדיני נזיקין הוא על פניו פשוט – מי שגרם לנזק צריך לפצות את מי שנגרם לו הנזק, באופן שהפיצוי ישיב את המצב לקדמותו במידת האפשר כמובן.
אבל בחיים האמתיים זה לפעמים הרבה יותר סבוך.
לאחרונה ניתן פסק דין מעניין בתיק שעסק בשריפה שפרצה בחדר מעליות וגרמה נזק כבד לבניין מגורים. דיירי הבניין תבעו את חברת המעליות, אבל היא מצידה טענה שערכה את הבדיקות הנדרשות ושלא הוכח שהשריפה פרצה באשמתה.
השופט קיבל את טענת החברה שאין ראיות לגורם המדויק שבגללו השריפה פרצה, אבל למרות זאת קבע כי ניסיון החיים מלמד שמעלית לא נשרפת מעצמה ולכן יש להניח שהיא התרשלה, והיא חויבה לפצות על הנזקים.
מתי אפשר לתבוע על נזק? את מי תובעים? איך מוכיחים?
עו"ד אורן גדות, בעל משרד עורכי שעוסק במשפט אזרחי ומתמחה בדיני נזיקיןוביטוח, השיב. צפו בשידור:
אדיר שאל: קיר שמשותף לדירה שלי ושל השכנים התחיל להיסדק. זה קרה בתקופה שבה עשו אצלם שיפוץ, אבל הם טוענים שאף אחד לא נגע בקיר ולא היה שום דבר שיכול לגרום לזה. איך אוכל להוכיח מה הגורם אם אני לא יודע מה הם בדיוק עשו שם?
סכסוכים בין שכנים לצערי הם דבר שבשגרה, סכסוכים בנוגע לשיפוץ שגרם לנזק לדירה אפשר לפתרון בשיחה טובה והגעה להבנות והסכמות. זה יכול לחסוך לצדדים כסף, זמן, ואנרגיה תוך שמירה על יחסי שכנות טובים.
עם זאת, לרוב הפתרונות לא בידי השכנים והם נאצלים בסופו של דבר לכתת רגליהם לבית המשפט.
נתחיל בכך שלכל אדם זכות לעשות במקרקעין ככל העולה על רוחו, כמובן בהתאם לחוק ולהיתרי בניה כאלה ואחרים.
יחד עם זאת אדם לא יכול לעשות בדירה שימוש אשר בסופו של דבר יכול לפגוע בדירה הסמוכה.
התקנון המצוי בחוק המקרקעין קובע שבעל דירה זכאי לדרוש משכנו לתקן מפגע שנוצר על ידו, ולדרוש ממנו להחזיר את המצב לקדמותו.
גם על פי הפסיקה, האחריות בגין נזקים שנגרמו בשיפוץ דירה אחרת הינם באחריות בעל הדירה המשפץ.
עם הופעת הנזקים, עליך לפנות אל בעל השכן המשפץ ולדרוש ממנו לתקן את הנזק שגרם, ואם הוא לא מסכים – ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש סעד שיורה לשכן לאפשר לבדוק את הדירה תחת פיקוח של מהנדס או שמאי מוסמך.
על מנת לקבל את הסעד הזה, עליך להוכיח קשר סיבתי בין השיפוץ של השכן לבין הנזק, כלומר להראות שהנזקים נגרמו מהשיפוץ של השכן ולולא השיפוץ לא היו מופיעים נזקים בדירה שלך.
עיקרון חשוב במקרה מסוג זה ובכלל בנזיקין הוא עקרון הקטנת הנזק – על בעל הדירה שניזוקה להראות שעשה הכל בזמן ועל פי ההיגיון הבריא, כלומר פנה בתחילה אל השכן עם הופעת הנזק, וביקש ממנו לתקן את הנזקים, ואם השכן סירב, לראות שאינו "מזניח" את הנזקים אשר ללא טיפול יכולים להחמיר.
ובסופו של דבר כפי שאמרתי בתחילת דבריי, כדי לשמור על שכנות טובה, לפני שפונים לבית המשפט כדאי לפנות קודם כל לשכן, ולזכור שגם לאחר השיפוץ אתה תמשיך לפגוש אותו בחדר המדרגות ובמעלית.
דליה שאלה: נכנסתי עם הרכב לבור ניקוז שהושאר פתוח באמצע הכביש ליד הבית שלי ונגרם לו נזק רציני מאוד. לתבוע את הביטוח שלי או את העירייה?
במידה ויש תא ניקוז או ביוב פתוח בכביש ורכבך ניזוק, עליך לצלם את המקום של הפגיעה וכן את הנזק שנגרם לרכב.
מדוע לא כדאי תמיד למהר לתבוע את הביטוח? היות שיהיה עלינו לשלם השתתפות עצמית וכן הוצאות נוספות לפעמים.
הייתי כותב מכתב למחלקת הביטוחים של העירייה ומעלה דרישה לפיצוי כנגד העירייה עלייך להראות שהעירייה הפרה את חובתה על פי חוק והתרשלה כאשר לא דאגה לתיקון פתח הניקוז וסגירתו.
צריך להשיג תדפיסים ממחלקת התברואה של העיריה המעידים על קריאות למוקד, ואם העירייה לא תיקנה את המפגע בזמן סביר, הדבר מחזק את המסקנה שהיא התרשלה.
ייתכן שעל מנת למנוע פניה לערכאות, תרצה העירייה לסלק לפצות אותך בהתאם לנזקים שנגרמו לרכב, וכמובן שהנזקים צריכים להיות מגובים בדוח שמאי.
אנה שאלה: בהפגנות במחאת האתיופים נגרם לי נזק לרכב. מה ניתן לעשות בפן המשפטי?
אנה שלום, מבחינתך, לכאורה מה שצריך לעשות הוא לפנות אל חברת הביטוח שמבטחת בפוליסת ביטוח מקיף, אך בפועל הסיכוי לקבל פיצוי נמוך ביותר, היות ופוליסה תקנית מחריגה נזק שנגרם מהפרות סדר ומהומות. בהנחה ולא הרחבת את הפוליסה ולא רכשת כיסוי נוסף, חברת הביטוח לא תשלם לך כל פיצוי.
גם מס רכוש לא יעזור פה היות והוא מפצה על נזקים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות הנובעות מן הסכסוך הישראלי ערבי, והחוק שנחקק בשנת 1961 לא חל על מחאות קהילת יוצאי אתיופיה. בנוסף, לא מדובר על "פעולת איבה" לפי החוק.
לכן, מה שנותר לנו הוא להגיש תביעה נגד הפורעים.
איך נאתר אותם ונחייב אותם לשלם את עלויות הנזק? נפנה למשטרה ונגיש תלונה על הנזק שנגרם למכונית. סביר להניח שהמשטרה תנסה לאתר אותם במסגרת התיק שייפתח באמצעות צילומים, מודיעין, ותיעודים אחרים של האירוע. במקרה כזה אפשר לבקש מהמשטרה להעביר אל הניזוק את פרטיו של המזיק שנוכל להגיש נגדו תביעה נזיקית.
במקביל עלייך להוכיח את גובה הנזק שנגרם לרכבך באמצעות דו"ח של שמאי, על מנת שתוכלי להגיש תביעה. התביעה תכלול גם את ההפסדים הנוספים שנגרמו לך כמו אובדן הזמן בשל תיקונים וכו'. גם אם תוגש תביעה ובית המשפט יפסוק לטובתך, בהחלט קיים סיכוי שהנתבע לא יוכל לעמוד בתשלום ובמצב כזה תוכלי, אנה, לפנות אל ההוצאה לפועל.
ירדן שאלה: פרצו לרכב של הצלם שצילם את החתונה שלנו וגנבו לו את כל הציוד עם הצילומים מהחתונה. אציין שהצלם החזיר את כל הכסף ששולם והצטער, אבל זה ממש לא מפצה על עוגמת הנפש מכך שאין שום תיעוד מהערב הכי חשוב בחיים שלנו. יש על מה לתבוע?
במסגרת חתימת החוזה עם הצלם, הרי שיש סעיפים מיוחדים העוסקים בגיבוי החומר המצולם, ולשאלתך בוודאי שניתן לתבוע היות והצלם התרשל בכך שהשאיר חומר כה חשוב במכוניתו לאחר החתונה, ולא העלה את הציוד לרבות חומר הגלם המצולם מן האירוע המשמח לסטודיו שלו או לביתו. עוגמת הנפש היא רבה שכן על אף שהחזיר הכסף, זיכרון מן האירוע החשוב הזה לא נשאר. יש על מה לדבר. בית המשפט לתביעות קטנות משמש כאכסניה לרוב לתביעות של פיצוי על נזק בצירוף עוגמת נפש. עוגמת נפש היא ראש נזק שאינו ממוני כלומר נזק שלא ניתן לכמת אותו בכסף.
בתי המשפט פוסקים הרבה פעמים פיצויים בשל נזק לא ממוני על פי סעיף 13 לחוק החוזים תרופות שקובע כי גרמה הפרת חוזה נזק שלא ממוני, ועל כן יש לפצות בשיעור לפי נסיבות העניין.
בחזרה לבית המשפט לתביעות קטנות – גובה הסכום בגינו ניתן לתבוע נכון לחודש יוני 19 הוא 33,900 ש"ח, כמובן שתחת הסכום הזה, אפשר גם לתבוע בגין רכיב עוגמת הנפש.
אלון שאל: הבית שלנו נפגע בגל השריפות האחרון. אין ביטוח, לא מדובר בהצתה, ואף אחד לא לוקח אחריות. אפשר לתבוע פיצוי?
אם אין ביטוח הסיכוי לקבל פיצוי מן המדינה הוא קטן, אלא אם כן מדובר על אירוע בסדר גודל לאומי, אסון כמו למשל אסון הכרמל , אז המדינה החליטה לפצות ועשתה זאת באמצעות הזרוע של מס רכוש. אם היה מדובר על אירוע של הצתה על רקע לאומני הרי שהיה ניתן לקבל פיצוי ביתר קלות.
שלומי שאל: בדרך לבקר את הבת שלי שמשרתת בשומרון הרכב שלי נרגם באבנים והתנפצה והשמשה הקדמית נסדקה. המדינה מפצה על זה?
המדינה יכולה להעניק תגמולים במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה או באמצעות מס רכוש.
מיכל שאלה: שלחתי אייפון חדש לתיקון של המיקרופון במעבדה, והוא חזר עם מסך שבור. הם טוענים שככה השארתי אותו אצלם. מה לעשות?
הרבה פעמים בהכנסת הרכב למוסך, מסמנים את כל הפגיעות שיש עליו לפני שהרכב נכנס לעבודה. גם לגבי הנייד הרבה פעמים זה נכון, על טופס הזמנת העבודה, כותב המוכר המקבל את פנינו במעבדה כיצד נכנס הטלפון למעבדה ואם היו עליו נזקים קודמים.
במידה ולא היה רשום זאת על הטופס, חובה על המעבדה להוכיח שעובדיה לא התרשלו ולא פגעו בטלפון. אם הם לא מתרצים לאחר הסבר זה, הייתי ניגש לבית המשפט לתביעות קטנות ומגיש תביעה על הנזק שנגרם לנייד במהלך השארתו במעבדה.
עוז שאל: העירייה גררה לי רכב חדש ומצאתי אותו במגרש רכבים עם שריטות קשות. הם חייבים לפצות על זה?
העירייה לא יכולה לגרור מבלי שיש לה סמכות לכך – במידה וחנית במקום אסור או במקום פרטי , העירייה יכולה להחליט שהיא מפעילה קבלני משנה מטעמה שגוררים את הרכבים ואף נותנים דוחות בשמה. כן מחויבת העירייה לגרור את הרכבים למקום מוסדר ולדאוג לשלמות הרכב ולכך שלא ייגרמו לו נזקים ככל האפשר. היה ולא עשתה כן הרי שהתרשלה במילוי תפקידה ותוכל להיתבע על כך וככל הנראה גם תחויב.
יוסי שאל: עץ גבוה נפל על הרכב שלנו בזמן שהיה בחניה. העץ היה נטוע בחצר פרטית, אבל הצמרת שלו הייתה בשטח הציבורי והדיירים ברחוב התריעו בפני העירייה כמה וכמה פעמים שזה מסוכן. אפשר לתבוע גם את העירייה?
כמובן שאפשר לתבוע את העירייה שכן היא מחויבת בפעולות גיזום וכריתה של עצים מסוכנים. היה והתקשרנו מספר פעמים למוקד והתרענו על העץ הזה, העירייה מחויבת להגיע ולבדוק את הנושא, לתעד את האירוע ולרשום ביומן המוקד ובמחלקת הגינון והתברואה מה עשתה והאם ניתן לגזום את הצמרת או לא. פעולות כאלו הרבה פעמים דורשות אישור של האגרונום העירוני בהתאם למצב העץ.
היה והם התעלמו מן הקריאות, הרי שהם התרשלו, הפרו חובות חקוקות לפי פקודות העירייה ופעלו בניגוד לתקנות העירייה.
על אף שגזע העץ גדל בגינה פרטית וכל עוד מחלקת הפיקוח של העירייה לא חייבה את בעלי הבתים לטפל בעץ הזה על חשבונם ולא התייחסה בקריאות השונות שתושבים פנו אליה כי אין היא מטפלת בו והאחריות חבה על התושבים, אזי האחריות הבלעדית היא של העירייה ונטל ההוכחה כי היא לא התרשלה יהיה מוטל עליה.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל