הרשמת גילה גדות דחתה לאחרונה בקשה של חייב מזונות להורות לזוכה, גרושתו, להציג את כל חוזי השכירות של דירתה בחמש השנים האחרונות. החייב הסביר שהוא מעוניין להעלות טענת "פרעתי" ולדעתו יש לטובתו פער של כ-15,000 שקל. הרשמת הבהירה שאין בסמכותה לדון בזכות קיזוז שאינה וודאית וכי ממילא הבקשה הוגשה בשיהוי שכן לא ניתן לבצע קיזוזים בתיק הוצאה לפועל לתקופה של מעבר לשנתיים שלפני הגשת הבקשה.
החייב הסביר בבקשה כי חישוב חלקו במדור הוא 40% ממחצית שכר הדירה בתקופת מחייתה של הגרושה עם בן זוגה. לדבריו, שכר הדירה של הגרושה נמוך ב-250 שקל לחודש מהסכום שהובא בחשבון בהחלטות קודמות לצורך חישוב חלקו במדור. הוא הדגיש שבחישוב גס עבור 5 שנים הפער לטובתו עומד על 15,000 שקל. הוא הוסיף שלאחר קבלת החוזים יתבצע חישוב מדויק והוא יוכל לטעון כי פרע חלק מהחוב.
הרשמת גילה גדות מלשכת ההוצאה לפועל מחוז מרכז דחתה את הבקשה. היא כתבה שהחייב מבקש שהיא תורה לזוכה להציג מסמכים שהיו רלוונטיים לפני יותר משנתיים, והוא מבקש לבחון אותם על מנת לדרוש החזר במידה שיגלה כי שילם מעבר לחובותיו.
הרשמת הבהירה שנטל השכנוע בטענת פרעתי על פי חוק ההוצאה לפועל מוטל על החייב. מדובר בנטל ראשוני והוא אינו עובר בדרך כלל אל הזוכה.
היא הוסיפה שהחייב לא העלה טענה של ממש שיש בה כדי להביא להפיכת הנטל. אמנם, לפי ההלכה הפסוקה, במסגרת טענת "פרעתי" ניתן לטעון ולהוכיח גם טענת קיזוז. יחד עם זאת, הקביעה מוגבלת רק לזכות קיזוז קיימת, במובחן מזכות קיזוז נטענת.
הרשמת הסבירה שזכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, אשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שמדובר בזכות חלוטה שאין הזוכה יכול לטעון כנגדה. להבדיל, זכות קיזוז נטענת היא זכות קיזוז השנויה במחלוקת שבירורה חורג מגדר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל הדן בבקשה בטענת "פרעתי".
שיהוי רב
בנוסף, כתבה הרשמת, החייב עותר בשיהוי רב. היא ציינה שאם ישקול החייב הגשת טענה ב"פרעתי" עליו להביא בחשבון כי לא ניתן לדרוש קיזוזים בתיק הוצאה לפועל לתקופה של עובר לשנתיים אלא באישור בית המשפט.
זאת, בין היתר, על בסיס עקרון השוויון. כפי שלא יכולה הזוכה לבקש הגדלות של החוב לתקופה העולה על השנתיים שקדמו לבקשה, כך גם אין לאפשר לחייב להעלות טענות "פרעתי" בדבר תשלום וקיזוז המתייחסות לתקופה הקודמת לשנתיים מיום שהוגשו.
"בשעה שתיק מזונות זועק ומשווע לטיפול ייחודי ומהיר אין אף אחד מן הצדדים רשאי לעורר טענות הנוגעות לתקופות שאבד עליהן הכלח בלשכת ההוצאה לפועל", כתבה הרשמת.
היא הבהירה שככל שיש טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים את העיסוק בתקופה הישנה חרף הטעמים המפורטים לעיל, הרי שהיתר שיפוטי של הערכאה המוסמכת לעשות כן יכול להוות התרופה להגשת טענות פרעתי במקרים המצדיקים זאת. יחד עם זאת, בירור טענת פרעתי באופן לא סימטרי ללא היתר כאמור, יוצר פגיעה בשוויון באופן לא מידתי ולא סביר, פוגע בהסתמכות הזוכה על דמי המזונות המגיעים לה לפי הדין וכן נוגד את עקרונות ההתיישנות והשיהוי בפרט בתיקי מזונות.
להחלטה המלאה בתיק 528844-06-17
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד שלמה כץ עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.