מנהלת בכירה בחברה מוכרת נפלה במדרגות במהלך כנס שהתקיים בינואר 2012 במלון דן קיסריה. היא שברה את המרפק ונותרה עם 30 אחוזי נכות, והתאונה הוכרה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי, שמשלם לה תגמולים, הצטרף לתביעתה נגד רשת המלונות – שחויבה לאחרונה לשלם להם יותר מ-3 מיליון שקל.

המנהלת, שהתארחה בכנס מנהלים במלון, מעדה במדרגות בהפסקת ארוחת הצהריים. היא נחבלה ונגרם לה שבר במרפק - שהותיר נכות בשיעור של 30% בידה הדומיננטית.

כעשרה ימים לאחר הנפילה חזרה המנהלת למלון כשהיא מלווה בחוקר פרטי. החוקר ערך שחזור ומצא שהגורם לנפילה הוא סף אלומיניום משוחרר באחת מהמדרגות.

כשנה לאחר מכן הגישה המנהלת לבית משפט השלום בחדרה תביעה נגד בית המלון וחברת הביטוח שלו "מגדל". בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יעקב קורן וג'מיל עבדלגני, נטען כי בזמן הירידה במדרגות נתקלה נעל העקב של המנהלת בפס מתכת משוחרר שהוסתר תחת השטיח, וכך היא מעדה. משכך, נטען כי המלון התרשל בשמירה על בטיחות אורחיו.

התובעת סיפרה בעדותה כי לא היו עדים לנפילה, וקב"ט המלון הבחין בה רק כשהייתה כבר שכובה על הרצפה.

הביטוח הלאומי – שהכיר באירוע כתאונת עבודה – הצטרף באמצעות עו"ד הדס ברקוביץ לתביעת המנהלת בטענת שיבוב (החזר). טענת המוסד הייתה כי נוכח רשלנותה, רשת המלונות צריכה להשיב לו את כל כספי התגמולים ששולמו ועוד ישולמו לתובעת על התאונה  – סכום שהוערך על ידו בכ-2 מיליון שקל.

הרשת מצידה הכחישה שהתובעת נפלה במדרגות, וכפרה באחריותה לנזקים. עו"ד חגית וילנסקי טענה כי המדרגות שבהן התרחש לכאורה האירוע היו תקינות, ואם התובעת אכן נפלה בהן מדובר ברשלנות שלה עצמה. לשיטת הנתבעת, אם התובעת הייתה מחזיקה במעקה ולא נועלת נעלי עקב – התאונה הייתה נמנעת.

התפקיד מחייב

השופטת קרן אניספלד בחנה את עדויות החוקר הפרטי והקב"ט, והשתכנעה כי הנתבעת אכן נפלה בגלל כשל באחת המדרגות.

בשאלת האשם התורם נקבע, כי נעלי עקב הן קוד לבוש עסקי מקובל ונפוץ, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתובעת שהתה בכנס מקצועי כמנהלת בכירה. השופטת ציינה לצורך הדוגמא כי גם קשירת עניבה סביב צוואר של איש עסקים יכולה להוות סיכון – אך בהתאם לנסיבות מדובר בהתנהגות סבירה לחלוטין.

השופטת התרשמה עוד שמדובר בגרם מדרגות מרכזי ורחב שנראה בטוח לשימוש, ולא מזמין את המשתמשים להיצמד לאחד מהצדדים. כאדם בריא בגופו ונפשו, קבעה, התובעת פעלה בסבירות כשירדה במרכז המדרגות ולא אחזה במעקה.

בשאלת הנזק, השופטת קבעה כי התובעת הוכיחה שנגרמו לה נזקים בשווי של 1,943,275 שקל, בעוד שהסכום שהיא זכאית לו מהביטוח הלאומי עולה על 2 מיליון שקל ומכסה את כל נזקיה.

לצד זאת, נקבע כי על פי חוק הביטוח הלאומי נפגע תאונת עבודה שנגרם לו נזק על ידי צד שלישי, זכאי לקבל ממנו 25% מהסכום שמשלם הביטוח הלאומי, בנוסף לתגמולים.

לכן, נקבע כי רשת בתי המלון תשלם לתובעת באמצעות המבטחת שלה פיצויים של 506,597 שקל (רבע מגמלת הפגיעה בעבודה), בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 118,544 שקל.

בנוסף תשלם הרשת 2,606,861 שקל לביטוח הלאומי, כהחזר על התגמולים ששולמו למנהלת כולל שכ"ט עו"ד.

ב"כ התובעת 1: עו"ד יעקב קורן ועו"ד ג'מיל עבדלגני

ב"כ התובע 2 (המל"ל): עו"ד הדס ברקוביץ

ב"כ הנתבעות: עו"ד נזיקין חגית וילנסקי

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל