בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה בעל עסק לעבודות פוליש וליטוש לשלם כ-80 אלף שקל לאישה ששברה את פיקת הברך לאחר שנתקלה בצינור שפרש ברחוב ברקוביץ בתל-אביב לצורך ניקוי אבנית במזרקה שברחבת מגדל המוזיאון הסמוך. השופטת עידית קצבוי העדיפה את גרסת הנפגעת לאירוע נוכח סתירות מהותיות בגרסתו של הקבלן.
האירוע התרחש ב-2012. התובעת (אז בת 65) ובעלה המנוח היו בדרכם לבית החולים איכילוב כשעברו מעל הצינור. בעוד שבעלה דילג בהצלחה התובעת נתקלה בצינור ונפלה, לטענתה משום שמישהו משך אותו בדיוק ברגע שקפצה.
מיד לאחר הנפילה חש אל התובעת הקבלן, שהתכונן לעבודות ניקוי במזרקה שברחבת המוזיאון. הוא הסיע אותה לבית החולים, שם אותר אצלה שבר בפיקת הברך.
בתביעה שהגישה נגדו כעבור שנתיים וחצי טענה התובעת כי עצם העובדה שהנתבע התעקש להסיע אותה לבית החולים ובמהלך הנסיעה ניסה לשכנע אותה שלא תתבע מעידה על אחריותו.
לעומתה טען הנתבע בכתב ההגנה בין היתר כי תיאורי הצינור לא תואמים את הצינור בו השתמש, וכי לא הגיוני שמישהו משך אותו כיוון שבמועד התאונה העבודות עוד לא החלו. מאוחר יותר, בתצהיר העדות, הוא טען כי מעולם לא הניח צינור על המדרכה, וכי הציוד הונח ליד המזרקה ועובד שלו הופקד לשמור עליו בזמן שהלך להביא ציוד נוסף.
לגבי הנסיעה לבית החולים הוא טען בתחילה כי נענה לבקשת התובעת "מתוך רצון לעזור לאדם במצוקה", אך לאחר מכן, בעדותו, הוא שינה את גרסתו וטען כי הוא זה שהציע לקחת את התובעת לבית החולים.
צינור חשוף הוא מפגע
השופטת קצבוי קבעה כי לנוכח הסתירות וההתפתחויות בגרסת הנתבע היא מעדיפה את גרסתה של התובעת - שחזרה על עצמה גם בתביעה, גם במסמכים הרפואיים וגם בחקירה הנגדית. בתוך כך השופטת ציינה כי לחובת הנתבע עומדת גם בחירתו שלא לזמן לעדות את העובד שנכח במקום.
מאחר שהנתבע הודה כי הניח את הצינור לפני שהציב שלטי אזהרה, נקבע כי הוא אחראי לנפילה עקב רשלנות. "על הנתבע היה לצפות כי הותרתו של צינור חשוף על המדרכה הציבורית ללא השגחה ראויה או לחלופין ללא כל שילוט וגידור כנדרש עלול להוות מפגע ולגרום לנזקים מסוג הנזק שנגרם בסופו של יום לתובעת", כתבה השופטת. בצד זאת, הוטלו על התובעת 10% אשם תורם משום שהיה עליה לוודא שהצינור סטטי לפני שדילגה מעליו.
בסוגיית הנזק קיבלה השופטת את עמדת המומחה הרפואי הממונה שקבע כי התובעת נותרה עם 12% נכות בשל הגבלה תנועה בברך. מאחר שהמומחה העריך כי התובעת עוד תזדקק לטיפולי כאב ואף לניתוח הנכות התפקודית נקבעה על שיעור זהה.
בסופו של דבר, לאחר ניכוי אשם תורם, נפסקו לתובעת פיצויים של 63 אלף שקל עבור הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרת הזולת (לא נגרמו לה הפסדי שכר משום שהיא פנסיונרית). בנוסף חויב הנתבע בשכר טרחת עורך דין של כ-15,000 שקל ובהוצאות משפט ושכר טרחת מומחים. מאחר שהודעת צד שלישי שהגיש הנתבע נגד מגדל המוזיאון נדחתה הוא חויב לשלם לו הוצאות ושכר טרחה של 3,000 שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אביבה גולן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל