בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של נהג משאית והורה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה. הנהג טען כי הוא סובל מפגיעות בצוואר ובגב שנגרמו מעבודתו כנהג משאית. ביטוח לאומי התנגד וטען שאין קשר בין תנאי העבודה של הנהג לבין מצבו הרפואי, אך השופטת שגית דרוקר אימצה את חוות הדעת של מומחה רפואי וקבעה שיש קשר סיבתי.

התובע (49) עבד כנהג משאית בין השנים 2011-2017 וכחלק מעבודתו היה מעמיס ופורק ארגזי סחורה של מוצרי חלב של חברת שטראוס ולקוחות נוספים.

מדי יום הוא העמיס במשך שעה וחצי עד שעתיים כ-80 ארזים, שמשקלו של כל ארגז נע בין 24-25 ק"ג. לאחר מכן היה פורק את הסחורה אצל כ-17 לקוחות שונים.

תביעה שהגיש לביטוח לאומי להכרה בפגיעות מהן הוא סובל בצוואר ובגב כפגיעות בעבודה נדחתה בנימוק שהמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי. עוד נטען שלא הוכחו התקיימותן של פגיעות קטנות חוזרות ומתמשכות בעבודה שגרמו ליקויים, כפי שנדרש כדי להוכיח פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.

עקב הדחייה נאלץ התובע להגיש תביעה בבית הדין לעבודה, במסגרתה הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין הפגיעות מהן סובל התובע לבין תנאי העבודה שלו.

המומחה קבע בחוות דעתו שהתובע סובל משחיקה וניוון בצוואר ובגב, שקשורה לגיל ומתבטאת בכאבים. להערכתו, הקשר בין הליקויים של התובע לבין העבודה מתבטא בכך שתנאי העבודה למעשה החמירו אותם.

עוד קבע שכן היו פעולות חוזרות ומתמשכות בעבודה שגרמו לפגיעה והן העמסה ופריקה חוזרת של משאות, תוך כיפוף ויישור הגב, מידי יום במשך 6 שנים. לשיטתו, עקב גילו הצעיר יחסית של התובע, פעולות חוזרות אלו, תרמו באופן משמעותי לפגיעות מהן הוא סובל. הוא הדגיש שאומנם הפגיעות היו קיימות לפני העבודה, אך ברמה קלה והן הוחמרו תוך כדי העבודה יותר מהצפוי לגילו.

התובע טען שלאור חוות הדעת הרפואית, יש להכיר בליקויים מהם סובל כפגיעה בעבודה שנגרמה מפגיעות קטנות וחוזרות שלאורך זמן החמירו באופן משמעותי על מצבו.

ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה וטען שהמומחה אומנם קבע שמדובר בפגיעות קטנות ומתמשכות, אך לא תיאר את מנגנון הפגיעה וגם ציין שהיה עומס מכני, ואילו עומס אינו פגיעה זעירה ואינו מתאים לתורת המיקרוטראומה.

קשר סיבתי

אבל השופטת דרוקר אימצה את חוות הדעת הרפואית, לאחר שהתרשמה שהיא מנומקת, ברורה ואין בה פגמים.

השופטת הסבירה שהמומחה הרפואי ציין שאופי עבודתו של התובע גרם להחמרת הליקויים מהם הוא סובל בסבירות של מעל 50% - כנדרש להוכחת קשר סיבתי.

כמו כן, המומחה קבע שהנזק נגרם על ידי פגיעות קטנות, חוזרות ומתמשכות, כגון פריקה והעמסה לאורך זמן ממושך, והבהיר שתנאי עבודה השפיעו על הליקויים באופן משמעותי.

לכן, ציינה השופטת, כי עולה מחוות הדעת שישנו קשר סיבתי בין הליקויים מהם סובל התובע לעבודתו, וקבעה שהליקויים בצוואר ובגב מהם סובל התובע יוכרו כפגיעות בעבודה.

עו"ד מור דביר (צילום: צילום עצמי)
עו"ד מור דביר | צילום: צילום עצמי

ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.   

ב"כ התובע: עו"ד ר. דרשלר ועו"ד ה. אחירם

ב"כ הנתבע: עו"ד ר. הררי

עו"ד מור דביר עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.