ב-2009 הגיש חייל בשירות קבע בקשה לקצין התגמולים להכיר בו כנכה בגין ירידה בשמיעה. בקשתו התקבלה ונקבעו לו 2% נכות. לפני כשנתיים הוא ביקש להכיר בהחמרה אך קצין התגמולים דחה את הבקשה על סמך חוות דעת של מומחה אף אוזן גרון. ערר שהגיש החיילהתקבל לאחרונה ונפסק כי הסמכות לדון בהגדלת נכות היא של וועדה רפואית.

בבקשה השנייה שהגיש החייל הוא סיפר שמאז שנבדק על ידי הוועדה הרפואית שקבעה את נכותו ב-2010 הוא המשיך להיחשף לרעשים חזקים בשירותו. הרעשים הובילו להחמרה בשמיעתו ולצפצופים קבועים ומטרידים באוזניו.

קצין התגמולים דחה את הבקשה תוך שהוא מסתמך על חוות דעת מאפריל 2017 של מומחה למחלות אף אוזן וגרון שקבע שלא חלה החמרה בשמיעתו של החייל עקב תנאי שירותו.

החייל הגיש ערעור על ההחלטה לוועדת הערר. בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד יפתח קיפרמן, הועלתה טענה מקדמית שלפיה קצין התגמולים טעה כשהעביר את הבקשה למומחה רפואי חיצוני ולא לוועדה רפואית שהיא המקור החוקי המוסמך לבדיקת סוגיית החמרה בנכות מוכרת.

המשיב, שיוצג על ידי עו״ד בנימין קצוב, טען מנגד כי המערער הוא שבחר להגיש את בקשתו לקצין התגמולים ולא פנה לוועדה רפואית.  

המערער ציין בתגובה כי חייל שמגיש בקשה להחמרה לאחר שנכותו כבר הוכרה אינו אמור לעבור מחדש תהליך של הכרה. עוד הוא טען כי פנייתו המוקדמת לוועדה רפואית בנוגע להחמרת מצב נכותו נענתה בסירוב לדון.

כפל סמכויות

ועדת הערר לפי חוק הנכים בראשות השופט אורי גולדקורן קיבלה את הערעור. היא הבהירה כי לפי החוק, קצין התגמולים הוא שמחליט אם תובע זכאי לתגמול או אם יוכר כנכה בעוד שעל קביעת דרגת נכותו הופקדו הוועדות הרפואיות.

הוועדה הבהירה כי על פי הפסיקה, תפקיד הוועדה הרפואית הוא לבדוק את התובע מעת לעת ולקבוע את דרגת נכותו כפי שהיא בזמן הבדיקה, בהתאם להתפתחות מחלתו.

לדבריה, במקרה זה המערער הוכר כנכה בתחום השמיעתי כך שהבקשה השנייה שהגיש לקצין התגמולים היא למעשה בקשה להגדלת דרגת הנכות לנוכח החמרה בשמיעתו.

הוועדה ציינה כי אם המערער היה ״יושב בבית״ באפס מעשה קצין התגמולים היה ללא ספק מעביר את הבקשה להכרעת ועדה רפואית. לדבריה, אין סיבה שלא לנהוג כך כשהמערער לא ישב בבית אלא שירת בצבא והמשיך להיות חשוף לרעש.

״אם תתקבל עמדת המשיב ייווצר מצב של כפל סמכויות בו הן ועדה רפואית והן קצין תגמולים יהיו מוסמכים לדון בבקשה להגדלת אחוזי הנכות של מי שכבר הוכר כנכה״, כתבו חברי הוועדה.

הוועדה סיכמה כי מאחר שבקשתו השנייה של המערער היא למעשה בקשה להגדלת דרגת נכות, וועדה רפואית ולא קצין התגמולים היא שמוסמכת לדון בה. בנסיבות אלה היא ביטלה את החלטת המשיב והורתה לו להעביר את הבקשה לוועדה רפואית.

לא ניתן צו להוצאות.

ב״כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן

ב״כ המשיב: עו"ד בנימין קצוב

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל