בית משפט השלום בפתח תקווה הורה לזוג שוכרים (והערבים מטעמם) לשלם פיצויים בסך 225,200 שקל לבעלי מתחם צימרים ביישוב קלע אלון. השופטת עדנה יוסף-קוזין קבעה כי השוכרים הפרו את התחייבותם לשמור על הנכס ולתחזק אותו, וגרמו לתובעים שורה של נזקים שעליהם יצטרכו לפצות.

בין הצדדים נחתם חוזה שכירות בשנת 2011, לתקופה של שנה עם אופציה לשנה נוספת, אותה מימשו הנתבעים. הצדדים הסכימו שהתמורה עבור זכות המגורים בבית תהיה הפעלת הצימרים והטיפול בנכס. בנספח להסכם, הנתבעים התחייבו לטפל בנכס ולתחזק את כל המתחם, כולל שלוש בריכות וגינה.

שני נתבעים נוספים היו בני משפחה של הנתבעים, שערבו לקיום התחייבויותיהם.

בתביעה שהגישו המשכירים, הם טענו כי הנתבעים גרמו לשלל נזקים – רובם ככולם בשנה השנייה של השכירות. לגרסתם, הנתבעים, שקיבלו את הבית במצב מעולה, הותירו אותו הרוס, מוזנח ולא ראוי למגורים.

הם אף טענו כי במהלך התקופה, אורחים התלוננו על מצב הצימרים וסירבו לשלם על הנופש ולהיכנס לחדרים. עוד הם טענו כי הנתבעים לקחו חלק מהתכולה שהייתה במקום.

מנגד, הנתבעים טענו כי טיפלו בנכס במסירות, מה עוד שהתובעים היו מרוצים ולאורך תקופת השכירות לא פנו אליהם בתלונה כלשהי.

בתגובה לטענה זו התובע טען כי "הייתי שבוי בידיים שלהם, ידעתי שאסור לי לעורר אנטגוניזם נגדי, ניסיתי לשמור על יחסים טובים, לא הייתה לי ברירה, אם הם היו עוזבים הייתי חשוף לכל כך הרבה תביעות מלקוחות, הייתי צריך להוריד את הראש ולשתוק."

"היעדר שליטה עצמית"

השופטת יוסף-קוזין התרשמה לחיוב מעדות התובע, שעשה רושם אמין ומשכנע. בנוסף, עדותו נתמכה בעדויות של שכנים ובני משפחה, שמסרו "עדויות מפורטות ללא רבב", כלשונה.

עו
צילום: רמי זרנוגר
השופטת אף התרשמה לחיוב מחוות דעת המומחה מטעם התובעים וציינה שלא מצאה סיבה לפקפק במקצועיותו. בנוסף, חוות דעתו התיישבה עם תמונות "לפני ואחרי" שצילם התובע לפני שהנתבעים נכנסו לנכס ואחרי שפינו אותו, בהן תועדו "ההרס וההשחתה", כלשונה.

בהקשר זה השופטת הזכירה שהנתבעים יכלו להגיש חוות דעת נגדית או לפחות לתעד את מצב הנכס ביום הפינוי, אך נמנעו מלעשות זאת.

בתוך כך השופטת דחתה את טענת הנתבעים שלפיה במהלך תקופת השכירות התובע לא התלונן כלל. בעניין זה השופטת שוכנעה שהתובע התנהל בתבונה לאורך תקופת החוזה שבה כוחו היה מוגבל. "התובע בצדק חשש מהתדרדרות נוספת בהתנהלות הנתבעים והוא התנהל כאמור לצורך הקטנת נזקיו", כתב. 

בהקשר זה השופטת אף קיבלה דברים שטען התובע לגבי מזגו הבעייתי של הנתבע, שככל הנראה בא לידי ביטוי גם בבית המשפט, שכן השופטת כתבה כי "התפרצויות והפרעות חוזרות ונשנות העידו על היעדר שליטה עצמית".

בהמשך, השופטת דנה בנזקים השונים שנגרמו לתובעים, ובהם נזקים לנכס ולתכולה, פגיעה במוניטין, אובדן הכנסות ועגמת נפש.

בסיכומו של דבר השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לתובעים 225,200 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל. יש לציין שכל ארבעת הנתבעים – כולל הערבים – חויבו בפיצוי. 

שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין

עו"ד שרונה פורת עוסקת בדיני מקרקעין, ייצוג בבתי משפט, משפט אזרחי-מסחרי ודיני חוזים

הכותבת לא ייצגה בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין