השופטת זהבה בוסתן דחתה לאחרונה עתירה שהגישו שני שכנים נגד פרויקט תמ"א מסוג הריסה ובנייה מחדש בהוד השרון. הפרויקט כבר יצא לדרך ושני הבניינים נהרסו, כשהיזמית מבקשת להקים שני בניינים חדשים בני 8 קומות. העותרים טענו שוועדת הערר לא הייתה צריכה לאשר ליזמית זכויות בנייה ביתר ושהפרויקט יביא להכבדה על תשתיות. השופטת לא מצאה בסיס להתערבות בשיקול הדעת התכנוני.
באוגוסט 2021 דחתה הוועדה המקומית את ההתנגדויות שהוגשו לבקשת ההיתר שהגישה היזמית. היזמית ביקשה להרוס שני מבנים ברחוב בני ברית בהוד השרון. המבנים הם בני 3 ו-4 קומות ובהם 52 יחידות דיור. תחת המבנים האלה ביקשה היזמית לבנות שני מבנים חדשים בני 8 קומות מעל 3 מרתפי חניה משותפים. סך הכל היא ביקשה לבנות 142 יחידות דיור (תוספת של 90 יחידות מעל הקיים). בפרויקט מתוכננים 172 מקומות חניה.
בפברואר 2022 הוצא היתר הבנייה המבוקש. 52 המשפחות שגרו בשני הבניינים שיועדו להריסה פונו לדירות שכורות ובמועד הגשת העתירה המבנים כבר נהרסו והחלו עבודות הבנייה.
העותרים גרים בבניין בן שבע קומות הפונה לכיוון אחד הבתים בפרויקט. לטענתם, הוועדה אישרה תמריצים כפולים וכתוצאה מכך ניתנו זכויות בנייה ביתר ביחס למספר הקומות, שטחי הבנייה ומספר יחידות הדיור, מבלי שנערכה בדיקה נאותה ודיון מעמיק. לדבריהם, זכויות הבנייה ביתר גורמים להכבדה על התשתיות הקיימות לדיירים שנמצאים ולדיירים שיתווספו.
השכנים עתרו נגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז שסירבה לבטל או לשנות את היתר הבניה.
ועדת הערר טענה כי טענות העותרים קשורות בגרעין שיקול הדעת התכנוני ואינן מצדיקות את התערבות בית המשפט.
ישבו בחיבוק ידיים
השופטת זהבה בוסתן מבית המשפט המחוזי מרכז דחתה את העתירה.
היא הבהירה שהעותרים השתהו בהגשת העתירה ולאחר החלטת ועדת הערר המתינו 47 יום מבלי שנקטו בכל פעולה, כשהם רואים לנגד עיניהם את הריסת הבניינים. "בעוד העותרים ישבו בחיבוק ידיים, השתנה המצב בשטח והדיירים שהתגוררו בבניינים פונו, הבתים נהרסו, החלו עבודות הבניה ונמכרו כבר 36 דירות בפרויקט", כתבה השופטת וציינה שדי בכך כדי לדחות את העתירה.
עוד קבעה השופטת שההיתר תואם את התכניות החלות על המקום ואת מדיניות הוועדה המקומית. היא כתבה שתמ"א 38 מאפשרת מתן זכויות בניה מוגדלות והטבות תכנוניות במטרה לעודד בעלי מקרקעין וחברות בניה לחזק מבנים קיימים.
במקרה זה, הבהירה השופטת, לא חרגה הועדה המקומית מהכללים שנקבעו על ידה במסגרת התכנית המפורטת (שהתקבלה בהתאם לתמ"א 38) ולא העניקה לחברה היזמית זכויות ביתר.
השופטת ציינה שלצורך חישוב מספר הקומות המותר מכח התכנית המפורטת התבססה הוועדה על מספר הקומות המקסימלי שמתירה תכנית החלה על המקרקעין, בתוספת קומת חדרי יציאה לגג מכח תכנית אחרת. מאחר שהתכנית התקפה מתירה בנייה של 4 קומות על עמודים ניתן להתיר, מכוח תמ"א 38 והתכנית המפורטת, מבנה בן 7.5 קומות מעל קומת קרקע ובתוספת חדרי גג. היא הוסיפה שהעובדה כי בפועל אחד הבניינים הוקם בהתאם לחלופת בנייה של 3 קומות אינה מחייבת לדבוק בחלופה זו לצורך חישוב מספר הקומות המירבי שניתן להקים בפרויקט.
עוד ציינה השופטת כי טענת העותרים בנוגע להכבדה על תשתיות נטענה באופן כללי ובכל מקרה נבחנה על ידי ועדת הערר ונמצאה שגויה.
העותרים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל לכל אחד מהמשיבים.
ב"כ העותרים: עו"ד עומר חלמיש
ב"כ ועדת הערר: עו"ד יונתן שטראוס
ב"כ הוועדה המקומית: עו"ד אווה לוי
ב"כ היזמית: עו"ד ענת בירן
עו״ד משה ימין עוסק/ת ב- תמ"א 38
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.