בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשת רשות ערעור של קרוב משפחה של קשישה שהלכה לעולמה, במסגרתה ביקש שלא לאפשר למנהלת עיזבונה לעיין בתנועות חשבון הבנק של המנוחה.
האיש טען כי מדובר בפגיעה בפרטיות ובחיסיון בנקאי, אך השופט סארי ג'יוסי, בדומה לבית המשפט לענייני משפחה לפניו, סבר כי הדבר נדרש לצורך חקר האמת ועשיית צדק בסכסוך ירושה שבין בני משפחתה של המנוחה.
המנוחה היתה אלמנה ולא היתה ילדים. היא היתה קרובת משפחה של המבקש והמשיבה בהליך.
לאחר שנפטרה, הצדדים נחלקו בשאלה האם לקיים את צוואתה האחרונה או צוואה מוקדמת יותר, אך מאוחר יותר הסכימו שהצוואה המוקדמת היא שתקוים. באותם הליכים המשיבה העלתה נגד המבקש טענות שלפיהן הצוואה המאוחרת יותר נערכה כאשר המנוחה היתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת של המבקש.
בתוך כך המשיבה ביקשה ממנהלת עיזבונה של המנוחה, להזמין את דפי חשבון הבנק של המנוחה בין השנים 2011-2016 (החל ממועד פטירתו של בעלה של המנוחה). טענתה היתה כי דפים אלה נדרשים בכדי לברר את היקף הכספים והרכוש שהיו למנוחה, והאם נמשכו מחשבונה כספים בשיעורים חריגים, כאשר למבקש הייתה זכות חתימה בחשבון המנוחה.
בית המשפט למשפחה הסכים וקבע כי מנהלת העיזבון תעיין בדפי החשבון ותגיש אותם באופן חסוי לבית המשפט יחד עם חוות דעת לגבי הנתונים העולים מהם. לאחר מכן, כך נקבע, בית המשפט יבחן האם להתיר גם לצדדים לעיין בדפי החשבון או לא.
המבקש סירב להשלים עם החלטה זו והגיש עליה את בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. טענתו העיקרית היתה כי ההחלטה בדבר חשיפת דפי החשבון לעיניה של מנהלת העיזבון מהווה פגיעה בזכותה של המנוחה לחיסיון בנקאי ולפרטיות – זכות שאינה חולפת מן העולם עם פטירתה.
בנוסף הוא טען כי בקשת המשיבה להמצאת דפי החשבון מבוססת על טענות מופרכות, ולבקשתה אין בסיס ראייתי.
חלק מהתפקיד
אלא שהשופט ג'יוסי סבר כי בית המשפט איזן כראוי בין זכותת של המנוחה לפרטיות לבין חקר האמת ועשיית צדק, בכך שהורה כי בשלב ראשון דפי החשבון יימסרו לעיון מנהלת העיזבון, וחשיפתם בפני אחרים תתאפשר רק לאחר שבית המשפט יבחן עד כמה היא מתחייבת בנסיבות העניין.
בכל הקשור לדרישה לבסיס ראייתי, השופט הבהיר כי "קשה עד בלתי אפשרי" לבסס טיעון בדבר משיכות שלא כדין מחשבונה של המנוחה, ללא מידע על ההתנהלות באותו חשבון.
בעיניו, טיעוניה של המשיבה מספיקים על מנת לחשוף את המידע בפני מנהלת העיזבון ובית המשפט בלבד. השופט הבהיר כי אמנם ייתכן שיתברר שמדובר בחשד חסר בסיס מצד המנוחה, אך כאמור, על מנת לברר אותו יש לבדוק את דפי החשבון.
באשר לחשיפת אותם דפי חשבון בפני מנהלת העיזבון, השופט לא ראה בכך פגיעה קשה מדי בזכותה של המנוחה לפרטיות ולחיסיון בנקאי, והזכיר כי הדבר נעשה למען תכלית ראויה ובמידה סבירה.
"סבורני שחלק מתפקידו של כל מנהל עיזבון, במיוחד במקרים בהם היתה הרשאה לצד ג' לפעול בחשבון בנק של המנוח/ה, לעיין בדפי חשבון אלה, ולבדוק ההתנהלות במסגרתו, בתקופה שקדמה לפטירה", הוסיף השופט.
המבקש חויב לשלם הוצאות משפט בסך 3,000 שקל לכל אחת מהמשיבות (קרובת משפחתו ומנהלת העיזבון).
ב"כ המערער: א. אביאב
ב"כ המשיבה 1: עו"ד ר. מרגלית
עו"ד יצחק בורובסקי עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל