בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש חולה סכיזופרניה, והורה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. השופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וסארי ג'יוסי דחו את עמדת של קצין התגמולים והוועדה לפי חוק הנכים כי אין קשר בין השירות הצבאי לבין המחלה, וקבעו כי הצבא התעלם ממבנה האישיות הייחודי של המערער ושיבץ אותו בתפקיד שחשף אותו למצבי לחץ, מה שגרם לדחק מתמשך שבסופו של דבר הוביל להתפרצות הסכיזופרניה.
המערער (33) התגייס ב-2010 והוצב כטבח בחיל הים. לפי גרסתו, כפי שהובעה בהליכים המשפטיים שניהל מול קצין התגמולים באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן, הצבא התעלם ממכתב ששלחה אמו ללשכת הגיוס במסגרתו התריעה על אישיותו הרגישה והוא שובץ בתפקיד שחשף אותו למצבי לחץ שלא היה מוכן אליהם.
לאחר שמצבו הנפשי הלך והידרדר הוא הופנה לקב"נית אך היא המליצה להשאיר אותו בתפקידו והוא המשיך בשירות בקושי רב, ובסמוך לשחרורו עבר התקף פסיכוטי חריף שבעקבותיו אובחנה אצלו הסכיזופרניה.
בקשתו להכיר בו כנכה צה"ל - שהוגשה על-ידי עו"ד קיפרמן - נדחתה על ידי קצין התגמולים והוועדה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בראשות השופט אורי גולדקורן. זאת, אף שנקבע כי העובדה שצה"ל לא הצליח להמציא את תיקו האישי והרפואי של המערער מלשכת הגיוס – גרמה לו לנזק ראייתי והנטל להוכיח שהמחלה לא פרצה עקב השירות עבר לכתפי משרד הביטחון. בעקבות זאת נאלץ עו"ד קיפרמן להגיש בשמו ערעור לבית המשפט המחוזי.
הזוי: המומחה התבסס על נתונים של חייל אחר
בערעור נטען בין היתר שהוועדה התעלמה מכך שחוות דעתו של הפסיכיאטר מטעם קצין התגמולים, שקבע כי המחלה פרצה בעקבות חרדות כלכליות ומשפחתיות שלא קשורות לשירות, התבססה על נתונים של חייל אחר, ששורבבו בטעות לתיקו של המערער.
עוד נטען כי גורמי הצבא התעלמו מהמצוקה הנפשית שהביע החייל וכי המסקנה שלפיה המחלה אינה קשורה לתנאים המלחיצים ולאירועים הקשים אליהם נחשף בשירות שגויה.
המערער הפנה לחוות דעת מטעמו, שבה צוין כי הוא אמנם התקשה לחשוף את רגשותיו במהלך השירות, אך אין ספק שהתנאים המלחיצים גרמו לו לדחק מתמשך שהביא לפרוץ המחלה.
עוד נטען כי הוועדה עצמה קבעה שההתעלמות מהמכתב ששלחה אמו גרר ל"מחדל שיבוץ" אלא שמסקנתה, שלפיה השיבוץ השגוי לא השליך על מצבו הנפשי, שגויה.
מנגד, קצין התגמולים, שיוצג על-ידי עו"ד טל אברמוביץ הלוי מפרקליטות מחוז חיפה, עמד על כך שאין שום קשר בין השירות לבין מחלתו של המערער.
אלא שהשופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וסארי ג'יוסי קיבלו את טיעוני המערער ואת חוות הדעת מטעמו, תוך שהתקשו להבין כיצד חוות הדעת מטעם קצין התגמולים נותרה בעינה גם אחרי שהתגלה כי הפסיכיאטר הסתמך על נתונים שגויים.
השופטים הבהירו עוד כי אין ספק שהמערער שירת בתנאים לא שגרתיים עם פוטנציאל למצבי לחץ, ולנוכח אישיותו הרגישה – עניין ממנו התעלמו בצבא למרות המכתב של אמו, העדויות בתיק וממצאי הקב"נית – די בכך כדי לקשור בין תנאים אלה לבין מצבו הנפשי. בהקשר זה הובהר כי דחק ומתח מתמשכים מספיקים כדי להכיר בסכיזופרניה כמחלה שנגרמה עקב השירות, ולא חייב להתרחש אירוע טראומתי מכונן ויחיד ובקיומו של דחק ומתח מתמשכים.
בנוסף צוין כי אף אם ליוו את המערער קשיים נוספים, אין בכך לשלול את ההשפעה שהייתה לתנאי השירות על פרוץ המחלה.
לפיכך, השופטים קיבלו את הערעור והורו לקצין התגמולים להכיר במערער כנכה צה"ל. ולשלם לו הוצאות חוות דעת ושכר טרחת עורך דין של 12,000 שקל.
בעקבות ההכרה במחלה יועמד המערער לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר תיקבע את שיעור נכותו הרפואית.
לפסק הדין בתיק ע"ו 14216-04-19
ב"כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן
ב"כ המשיב: עו"ד טל אברמוביץ הלוי, פרקליטות מחוז חיפה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל