בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הורה לסייעת (לשעבר) בגן במרכז הארץ, לשלם פיצויי לשון הרע לגננת שהעסיקה אותה באותה עת. הסייעת שלחה תמונה בקבוצת הוואטספ של הורי הגן, בה נראית הגננת יושבת, ולאחר מכן הוסיפה תיאור שלפיו "עובדת קשה", בלשון אירונית כמובן.
השופטת מירב קליימן קבעה כי מדובר בפרסום שנועד להכפיש, ופסקה לזכות הגננת פיצויים ללא הוכחת נזק.
הסייעת הועסקה בגן יחד עם אחותה במשך כשנתיים עד ינואר 2017, אז זומנה לשיחת שימוע עקב מכירת הגן, בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה הגננת. בהתאם להסכם מכירת הגן, פעילות הגן הועברה לשני רוכשים, כך שהחל ממועד זה הנתבעת לא שימשה עוד כמעסיקתה של התובעת, אלא כשכירה בגן (עד שפוטרה).
כעבור מספר שבועות הגישו רוכשי הגן החדשים יחד עם הנתבעת בקשה למשרד העבודה והרווחה בקשה לפיטורי התובעת בזמן הריון. כעבור כחודשיים וחצי, הממונה במשרד התיר את הפיטורים.
לעניין זה הסייעת הגישה נגד הגננת תביעה לפיצויי פיטורים וכן לזכויות רבות נוספות, אולם מרבית התביעה נדחתה (למעט רכיב של הפרשות פנסיוניות), לאחר שהשופטת הגיעה למסקנה שהסייעת היא שלמעשה הפסיקה להגיע לעבודה מיוזמתה, עוד לפני בקשת ההיתר לפיטורים.
מן העבר השני, הגננת כאמור הגישה נגד הסייעת תביעה נגדית, בה תבעה פיצויי לשון הרע. תביעה זו עסקה בתמונה שפרסמה התובעת בקבוצת הוואטסאפ של הורי הגן, בה נראית הגננת יושבת. לאחר מכן הסייעת הוסיפה את את הכיתוב "זה מה שהיא עושה בזמן שהיא אמורה להיות עם הילדים שלכם. עובדת קשה".
הגננת טענה כי מדובר בפרסום המכפיש את שמה, פוגע בפרטיותה ואף מציג מצג שווא כאילו היא אינה פועלת לטובת ילדי הגן.
מנגד, הסייעת טענה כי התמונה וההודעה נשלחו במטרה לסתור טענות מצד הגננת כלפיה וכלפי אחותה, שלפיהן הן לא מטלפות בילדים.
עוד נטען בין היתר כי מדובר בתמונה אותנטית, ולכן חוסה תחת ההגנה "אמת דיברתי".
לא אמרה אמת
לאחר ניתוח הדברים, השופטת קליימן דחתה את עמדת הסייעת, והבהירה כי בעיניה כל אדם סביר יפרש את התמונה בשילוב עם הכתוב, כפרסום שכוונתו לפגוע בשמה הטוב של הגננת, ולהפוך אותה ל"מטרה לשנאה, בוז ולעג".
בהקשר זה השופטת הפנתה לדברי הסייעת עצמה, שאמרה בבית הגין כי "היא טענה שאני לא עובדת ופוגעת בטובת הילדים אז רציתי שיראו שאולי היא זאת שלא עובדת ופוגעת בטובת הילדים".
בכל הקשור להגנת "אמת דיברתי", השופטת קבעה כי אין משמעות להיות התמונה אותנטית, שכן הכיתוב שנכתב לאחר מכן נועד לפגוע ולהכפיש. "כמו כן, לא מצאנו כי באמור בכיתוב כדי 'אמירת אמת', אלא כהבעת עמדה של התובעת באשר להתנהלות הנתבעת בגן", הוסיפה.
בסיכומו של דבר, הסייעת חויבה לשלם לגננת פיצויי לשון הרע בסך 8,500 שקל. מנגד, הגננת תצטרך לשלם לתובעת 4,472 שקל עבור השלמת הפרשות פנסיוניות ודמי הבראה.
בתוך כך נדחתה טענה נוספת של הסייעת, ולפיה בכל מקרה מדובר בפרסום חסר השפעה. השופטת הבהירה כי חוק איסור לשון הרע מאפשר פסיקת פיצויים גם ללא הוכחת נזק.
ב"כ הסייעת (התובעת והנתבעת שכנגד): עו"ד שי אבני
ב"כ הגננת (הנתבעת והתובעת שכנגד): גיל קונפינו, עורך דין לשון הרע
עו"ד נתן מינקוביץ עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל