בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור על פסק דין של בית המשפט למשפחה, אשר ביטל הסכם מתנה בו סבתא העניקה קרקע לבתה ולנכדה. בצוואה שערכה לפני ההסכם, המנוחה ציוותה את הקרקע לשישה מילדיה ולנכד. לאחר מותה, ביקשו ילדיה לקיים את הצוואה ולבטל את המתנה בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה בזמן הענקתה. השופט נפתלי שילה קיבל את בקשת האחים וקבע שהמנוחה לא הבינה את הסכם המתנה עליו חתמה.
המנוחה נפטרה בגיל 76 בהיותה אלמנה, והותירה אחריה שמונה ילדים. בצוואה שערכה בשנת 2009 ציוותה את כל רכושה, שעיקרו קרקע בשטח של שני דונם, לשישה מילדיה ולנכד שלה ב-7 חלקים שווים.
שנה לאחר מכן, חתמה המנוחה על הסכם מתנה בו העניקה לבת אחת שלה ולאותו הנכד חלק של חצי דונם מהקרקע. הנכד בנה בינתיים בית על הקרקע שקיבל במתנה וגר בו עם משפחתו.
לאחר מותה הגישו כמה מילדיה תביעה בבית המשפט למשפחה, בה ביקשו לבטל את הסכם המתנה ולקיים הצוואה. תביעתם התקבלה והוצהר שההסכם בטל, לאחר שבית המשפט התרשם מחוות דעת של מומחה רפואי כי המנוחה הייתה נתונה לכאבים קשים ודיכאון שפגעו בצלילותה וכשירותה.
הבת והנכד לא השלימו עם פסק הדין. בערעור שהגישו הם טענו כי המומחה הרפואי חזר בו ממסקנתו לאחר שהובאו בפניו מסמכים רפואיים שמראים שהמנוחה קיבלה משככי כאבים, כך שלא הייתה נתונה לכאבים כה חזקים שפגעו בכשירותה.
לטענתם, לא הוכח שהמנוחה לא הייתה כשירה או שלא רצתה להעניק להם את המתנה. להיפך, עדויותהם של שכן של המנוחה ואחיינית שלה מלמדות על רצון המנוחה להעניק למערערים את הקרקע.
יתר ילדי המנוחה טענו מנגד שהמומחה הרפואי לא חזר בו ממסקנתו. לטענתם, המנוחה הוחתמה על הסכם המתנה, בזמן שלא הייתה כשירה, על ידי עורכת דין שייצגה את הנכד ואשתו בלבד. המנוחה, שלא הייתה מיוצגת בעצמה הוחתמה במיטתה כאשר הייתה חולה ואף אחד לא דאג לאינטרסים שלה ולא הסביר לה על מה היא חותמת.
צירוף הנתונים
השופט שילה דחה את הערעור. הוא ציין שאומנם עמדת המומחה התערערה לאחר שבחקירתו הוצגו לו מסמכים שמראים שהמנוחה למעשה קיבלה משככי כאבים, אך הוא לא חזר בו במפורש ממסקנתו בחוות הדעת.
השופט הסביר כי ממסמכים רפואיים שעליהם הסתמך המומחה בחוות דעתו, עולה ששבוע לפני החתימה על ההסכם המנוחה סבלה מירידה בזיכרון, ירידה קוגניטיבית ודיכאון. הוא ציין שנתונים אלו אמנם לא מעידים כשלעצמם על העדר כשירות לתת מתנה, אך בצירוף נתונים עובדתיים נוספים, נראה שלמנוחה לא הייתה גמירות דעת מספיקה לתת את המתנה.
כך למשל, רק שנה לפני ההסכם היא חתמה על צוואה שסותרת את המתנה. בנוסף, עורכת הדין שהחתימה את המנוחה על ההסכם כלל לא דיברה איתה לפני כן ולא ביררה את עמדתה. המנוחה גם לא ידעה קרוא וכתוב ולא הייתה מיוצגת, והחתימה על הסכם המתנה נעשתה בנוכחות הנכד ולא בפרטיות.
המערערים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000.
סגנית הנשיא השופטת צילה צפת והשופטת עינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
ב"כ המערערים: עו"ד מיכאל דותן
ב"כ המשיבים: עו"ד רמי צוברי
עו"ד ניר ויינרמן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.