השופט דורי ספיבק קיבל לאחרונה תביעה שהגישה גננת לשעבר נגד ביטוח לאומי והכיר בסרטן העור בו חלתה כפגיעה בעבודה במסלול מיקרוטראומה. המוסד סירב להכיר בקשר שבין התפרצות הסרטן בגופה לבין תנאי עבודתה אך השופט אימץ את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין. המומחה חישב כי בשנות עבודתה הארוכות הגננת נחשפה לכ-21,000 שעות בשמש וקבע כי הדבר השפיע בסבירות של 50% ומעלה על התפתחות המחלה.
התובעת ילידת 1958. היא עבדה כגננת משנת 1985 ועד לפרישתה ב-2020. במהלך עבודתה נחשפה לשמש במשך שעתיים ביום, בעיקר בין השעות 11:00 עד 13:00. החל משנת 2005 לערך החלו לתלות בד רשת מעל מתקני המשחקים בגן, אשר סיפק צל חלקי מאוד.
עד שנת 2007 הגננת לא חבשה בכלל כובע, לא מרחה קרם הגנה ולא לבשה חולצה עם שרוולים ארוכים. בעקבות נגעים ראשונים שהופיעו לטענתה החל משנה, היא החלה למרוח על הפנים קרם הגנה וללבוש חולצה ארוכה.
בהסכמת הצדדים מינה בית המשפט מומחה בתחום העור לחוות את דעתו בנוגע לקשר הסיבתי.
המומחה קבע כי הופעת גידולים מהסוג בהם לקתה התובעת קשורה באופן ישיר לחשיפה ממושכת לשמש, לאורך שנים.
במקרה הנוכחי, הגידולים הופיעו באזורים חשופים לשמש, והתובעת אכן נחשפה לשמש למשך תקופה ארוכה.
הוא הוסיף שהמינימום הנדרש להכרה בקשר הסיבתי בין העבודה לסרטן עור הוא עבודה בשמש לפחות לאורך 10 שנים במצטבר, אך לא בהכרח באופן רציף, למשך 4 שעות ביום.
המומחה ציין שהתובעת נחשפה לשמש במשך 35 שנים (פי 3.5 מהנדרש), למשך שעתיים בלבד בכל יום (חצי מהזמן היומי הדרוש). הוא כתב כי החשיפה לשמש לאורך 35 שנות עבודתה "מפצה" על חשיפה יומית קצרה יחסית. ״חישוב שעתי לפי 300 ימים בשנה עומד על 21,000 שעות חשיפה (שעתיים ביום במשך 35 שנים), לעומת 12,000 שעות (4 שעות ביום לאורך 10 שנים)״, הסביר המומחה.
המומחה סיכם שבנסיבות אלה ניתן לבסס קשר סיבתי להתפתחות סרטן עור או לכל הפחות תרומה משמעותית להתפתחותו.
ביטוח לאומי טען שקביעת המומחה כי אכן ישנו קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין מחלתה התבססה על עובדות שגויות, וכי לא הוכח קיומה של מיקרוטראומה בהתאם למנגנון הפגיעה הזעירה.
חוות דעת מנומקת
סגן נשיא בית הדין לעבודה בתל אביב, השופט דורי ספיבק, הבהיר שהמומחה נתן חוות דעת מנומקת, בה נקבע בין היתר כי הליקוי נגרם "על דרך של פגיעות זעירות" (חשיפות חוזרות ונשנות לקרינת השמש)", שהשפעת העבודה על המחלה הייתה משמעותית, ומוערכת על ידו בשיעור של למעלה מ-20%. מכאן, שמתקיימים התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בתביעה במסלול המיקרוטראומה.
עוד כתב השופט כי הוא דוחה את טענת המוסד שלפיה המומחה לא התייחס למנגנון הפגיעה, ולא הסביר כיצד יש בו כדי לגרום לפגיעה מיקרוטראומטית. ״המומחה השיב לשאלה בכך שלדעתו 'פגיעה כרונית מתמשכת של קרני השמש' אשר גורמת להתפתחות סרטן העור, אכן יכולה להיחשב כ"פגיעות זעירות" לעניין הכרה במסלול המיקרוטראומה״, כתב השופט.
הוא הוסיף שבאופן כמעט שגרתי מקבלים בתי הדין לעבודה תביעות בגין סרטן מסוג זה, הנגרם בעקבות חשיפה לשמש.
לא ניתן צו להוצאות.
ב"כ התובעת: עו"ד סופי טיקוצקי (סיוע משפטי)
ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד דניאל רייכמן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.