בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברה העוסקת בשיווק ומכירה של פירות וירקות, למימוש ערבות שניתנה לה. הערב – בעליו לשעבר של מרכול אשר אליו סופקו תוצרי החברה – טען להגנתו כי סבר לתומו שחתם על "כרטיס לקוח" ולא על כתב ערבות, וביקש לפטור אותו מתשלום. השופט יהודה ליבליין לא השתכנע וחייב אותו בתשלום חובות המרכול, שבינתיים נכנס להליכי חדלות פירעון.
תחילת הפרשה ב-2020, אז עמד הערב להשתחרר משירות ארוך בצה"ל בדרגת סגן אלוף. באותה תקופה הוא ביקש להשתלב בחיי המסחר והקים יחד עם שותף נוסף את מרכול "סופרדיל" באשדוד. בסמוך להקמת העסק חתם הקצין הבכיר על כתב ערבות שבמסגרתו התחייב לערוב לחובות המרכול בגין פירות וירקות שיירכשו מהחברה התובעת.
אלא ששלושה חודשים בלבד אחרי שהמרכול החל לפעול ויתר הנתבע על שאיפותיו העסקיות, וחזר לצבא בשירות מילואים בתנאי קבע. הוא העביר את מניותיו בעסק לשותפו, אך "שכח" דבר חשוב – לבטל את הערבות. בשלב מסוים, צ'קים שמסר המרכול לתובעת החלו לחזור ובהמשך העסק ושותפו לשעבר של הנתבע נקלעו להליכי חדלות פירעון.
בנסיבות אלה הוגשה בדצמבר 2021 התביעה לבית המשפט, באמצעות עו"ד ינון פריד. החברה טענה כי על הנתבע, כערב, לשלם לה את חובות המרכול שטרם שולמו, בסך כ-93,000 שקל.
לעומתה טען הערב, שיוצג באמצעות עו"ד דוד ששון, כי הוחתם על כתב הערבות במרמה ובחוסר תום לב, שכן בעת חתימתו עליו חשב שמדובר ב"כרטיס לקוח". הנתבע סיפר שלא היה מודע בכלל לתוכן המסמך, ובשל כך מוצדק לשיטתו לפטור אותו מתשלום חובות המרכול.
מיתמם
השופט ליבליין דחה את טענות הערב בשתי ידיים. בראשית דבריו הוא ציין שהערב הודה בפה מלא במהלך חקירתו הנגדית, כי אכן חתם על כתב הערבות וכי ביקש ממנהלה של החברה התובעת "לבוא לקראתו" בהסדרת החוב.
חרף הודאתו המפורשת, ציין השופט, בחר הערב לנהל את המשפט עד תומו תוך שהוא מעלה טענות הגנה מן הגורן ומן היקב. הוא כתב כי הערב, "אשר הציג עצמו כקצין בכיר בצה"ל בדרגת סא"ל מבקש לחמוק מערבותו, ולצורך כך אף היה נכון להעיד על עצמו, כמי שלא קרא את כתב הערבות, ו'חשב' שמדובר ב'כרטיס לקוח'".
אלא שהשופט לא האמין לגרסתו הכבושה שהועלתה לראשונה בהליך המשפטי, וקבע כי התובע מיתמם. הוא חידד כי דרגתו הבכירה של הנתבע בצה"ל רק מחזקת את החזקה הקיימת בפסיקה, לפיה אדם מבין את תוכנו של המסמך עליו חתם.
לזאת הוסיף השופט את העובדה שהערב הציג עצמו כמומחה בתחום הלוגיסטי וכמי שהיה אמון על הניהול הפיננסי במרכול, ובכלל זאת על ההתחשבנות מול הספקים. יתרה מכך, הוא חתם על ערבויות נוספות מול ספקים רבים אחרים מלבד התובעת, מבלי שטען לגביהן כי חשב שמדובר ב"כרטיס לקוח".
השופט הבהיר כי ערבות אינה פוקעת מעצמה, ומשאין מחלוקת כי הנתבע לא הודיע בשום שלב על ביטולה יש לקבוע כי היא שרירה וקיימת. בנסיבות אלה נקבע שהערב יישא בסכום החוב של המרכול לתובעת, בתוספת 25,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
ב"כ התובעת: עו"ד ינון פריד
ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד ששון
לפסק הדין המלא בתיק ת"א 57460-12-21
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.