בשנה שעברה קבעה סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב רוית צדיק כי זיהוי גופות שלושת הנערים שנחטפו והתמודדות עם שביתת רעב של אסירים בטחוניים בחודשים יוני-יולי 2014 הם אירועים חריגים שעמם נאלץ להתמודד מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס פרופ' ארנון אפק. כעת נקבע בנוסף כי הוכח קשר סיבתי בין הלחץ העצום בו היה נתון באותה תקופה לבין החמרה במחלת הסוכרת שאובחנה כחודש לאחר מכן. ביטוח לאומי חויב לפיכך להכיר בפרופ' אפק כנפגע עבודה בניגוד לעמדתו שלפיה אין הוכחה שהלחץ גרם למחלה.
ביטוח לאומי דחה לפני כשלוש שנים וחצי את תביעתו של פרופ' אפק להכיר בסוכרת נעורים שאובחנה אצלו באוגוסט 2014 כפגיעה בעבודה על רקע התמודדות עם אירועים חריגים ביותר בעבודתו. במסגרת תביעה שהגיש לשינוי ההחלטה בבית הדין לעבודה נקבע בשנה שעברה כי אכן התקיימו שני אירועים חריגים במיוחד בסמוך לכניסתו לתפקיד: מעורבותו בזיהוי גופותיהם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בגוש עציון והתמודדות עם שביתת רעב ממושכת של אסירים בטחוניים.
בהמשך נדרשה סגנית הנשיאה רוית צדיק לבחון האם הלחץ בו היה נתון בעקבות האירועים הללו הוא זה שגרם להתפרצות המחלה או במילים אחרות: האם יש קשר סיבתי בין השניים. מומחה שמינתה לצורך הבדיקה קבע כי יש סיכוי סביר לכך שהאירועים החמירו את הסוכרת.
בחוות דעתו הדגיש המומחה כי רוב מומחי הסוכרת, כולל המועצה הלאומית לסוכרת בישראל, מכירים בכך שדחק פיזי או נפשי הוא זרז להתפרצות או להחמרת המחלה. בתוך כך ציין הרופא כי ישנה סמיכות זמנים מובהקת בין האירועים החריגים לבין ההחמרה בתסמיני המחלה.
ביטוח לאומי לא קיבל את חוות דעתו וביקש לפסול אותה או למנות מומחה נוסף. המוסד טען כי חוות הדעת לא חד-משמעית, לא בהירה ולא החלטית ואי אפשר לבסס עליה זכאות לגמלת נפגע עבודה.
לעומתו טען פרופ' אפק אין כל סיבה משפטית להתערב בחוות הדעת שקבעה מפורשות שעוצמת הלחץ בה היה נתון בעבודה גרמה להתפתחות המחלה. בתוך כך צוין כי לתביעה צורפו שתי חוות דעת נוספות של מומחים שתומכות בקביעה זו. לאור זאת, אין כל טעם למנות מומחה חלופי בוודאי לא בשלב כל-כך מתקדם של ההליך.
עמדה מקובלת
השופטת צדיק הסכימה עם טיעוני התביעה וקבעה כי אין כל עמימות בחוות הדעת. "המומחה קבע מפורשות בחוות דעתו כי קיים סיכוי סביר שהאירועים המיוחדים החמירו את הסוכרת משעה שמקובל שדחק פיזי או נפשי מסוגל להוות הדק להתפרצות המחלה והחמרתה", נכתב.
השופטת הוסיפה כי במענה לשאלות הבהרה רבות שהפנה ביטוח לאומי למומחה הוא חזר והדגיש כי העמדה המקובלת בקרב רוב המומחים בתחום היא שסטרס גורם להתפרצות המחלה לעיתים קרובות גם אם כבר הייתה בשלבי התפתחות.
עוד ציינה השופט כי העובדה שהמחלה החמירה בסמוך להתמודדות של התובע עם האירועים החריגים מכוננת קשר סיבתי גם בהיבט המשפטי.
לאור כל אלה השופטת לא מצאה סיבה לסטות מחוות דעתו של מומחה אובייקטיבי שמונה לייעץ בהליך, וקיבלה את התביעה. ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עורך דין של 7,500 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד ענת גינזבורג
ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ריכנברג
עו"ד אורן דטל עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל