השופט יניב ירמיהו הכריע לאחרונה בתביעה שהגישו יורשיו של אדם שמת בתאונת עבודה נגד המעסיקה. האיש הותיר בת זוג ושמונה ילדים ממערכות יחסים קודמות. השאלה המרכזית הייתה מה הסכום שיש לפסוק לטובת בת הזוג כמי שהייתה תלויה במנוח. השופט קבע שלנוכח הכנסותיו של בעלה הנוכחי (לו נישאה לאחר התאונה) לא נגרם לה הפסד בהקשר זה, למעט סך של 50,000 שקל בגין אובדן שירותי בן זוג. סך הפיצוי שתשלם המעסיקה הועמד על כמיליון שקל, שיחולקו בין בת הזוג והילדים.

המנוח מצא את מותו במרץ 2015 בתאונה במהלך עבודתו כמפעיל עגורן בחברת ״י.פ. בע״מ״. המנוח ועובד נוסף נדרשו לשנע חבילות המאגדות מוטות ברזל כבדים, מתוך מערום מוטות ברזל, בעזרת העגורן. 

ביום התאונה התנשא המערום לגובה של כמטר וחצי, כך שלצורך קשירת החבילות לעגורן נדרש המנוח לטפס על המערום ולעמוד מעליו, כששלט השליטה על העגורן בידו. בניגוד להנחיות העבודה המנוח לחץ על שלט העגורן לאחר הקשירה כשהוא עדיין עומד על המערום.

פעולה זו גרמה לתזוזה של חבילת ברזל אחרת לכיוונו של המנוח, שלכדה את רגלו. כשניסה לשחרר את רגלו אחת החבילות במערום התגלגלה לעברו ומחצה אותו למוות.

הצדדים הגיעו להסכמות בנוגע לשאלת האחריות ונקבע כי מסכום הנזק הכולל המגיע ליורשים יופחתו 25% בשל אשם תורם.

באשר להיקף הנזק, לא הייתה מחלוקת שבת זוגו של המנוח במועד התאונה זכאית לרשת חצי מהעיזבון.

למנוח היו שמונה ילדים ממערכות יחסים קודמות, שזכאים לרשת את החצי הנותר מעזבונו. ששה מהילדים בוגרים ושניים מהם קטינים. תביעת הקטינים כתלויים נדחתה בשל תגמולי ביטוח לאומי, שעלו על סכום הפיצוי המשוער לו הם זכאים.

בת הזוג הכירה את המנוח ב-2010 ולאחר כשלושה חודשים הם עברו לגור בביתה, יחד עם אמה וארבעת ילדיה ממערכות יחסים קודמות. השניים ניהלו משק בית משותף.

ב-2020 היא נישאה לבן זוג אחר, אותו הכירה כשנתיים לאחר התאונה. המחלוקת העיקרית בתיק הייתה בשאלה מה השפעת נישואיה בשנית של בת הזוג על פיצוייה כתלויה במנוח.

יתרון כספי

השופט יניב ירמיהו מבית משפט השלום בראשון לציון הבהיר שנישואים מחדש של מי שהיה תלוי במנוח לפרנסתו לאחר פטירתו מהווים גורם המצדיק את בחינת שיעור הפיצויים לתלוי, והפחתת היתרון הכספי – ככל שהוא קיים – הנובע מהנישואין בשנית. 

במקרה זה קבע השופט שהחישוב מביא למסקנה שסכום ההטבה שהביא עמו בן הזוג החדש עולה על הפסד התמיכה שנגרמה לבת הזוג, כלומר, לא נגרמו לה הפסדי תלות.

תביעת בת הזוג בגין אובדן שירותי בן זוג התקבלה בחלקה הקטן והשופט מצא לנכון לפסוק לטובתה 50,000 שקל בהקשר זה. 

בתביעת היורשים השופט פסק לטובת העיזבון פיצוי של 400,000 שקל בגין כאב וסבל, 15,000 שקל בגין קבורה והנצחה ו-506,314 שקל בגין אבדן הכנסה בשנים האבודות. 

סך הכל תשלם המעסיקה לעזבון 921,314 שקל. הפיצוי לבת הזוג יתווסף לחלקה כיורשת תוך הפחתת אשם תורם של 25% ובתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4%. 

יתר היורשים יקבלו את חלקם בעיזבון לאחר הפחתת 25% אשם תורם, ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% וההוצאות שהוצאו בפועל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד גיא שמש עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.